פתח עינים על סנהדרין כב.

רבי אומר בתחילה בכתב זה נתנה תורה וכו' רשב"א וכו' אלא מה אני מקיים משנה התורה לשתי תורות וכו'. כתב הר"ן בחידושיו וכן היא הלכה פסוקה ומתניתין הכי ס"ל הלכך הכתב לא נשתנה ולפום הכי אמרו מ"ם וסמ"ך שבלוחות וכו' וכן הוא האמת בעצמו עכ"ל וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשנה פ"ד דידים. והחזיק בזה בשו"ת זקן אהרן סימן קמ"ח:

אמרה ננסבן א"ל אסירת לי וכו'. עיין מ"ש בעניותי בהגהות פ"ג דמלכים בס"ד באריכות:

אמר רב שמן בר אבא בא וראה כמה קשין גרושין וכו'. מכאן הוכיח מהר"י כולי בהגהת משנה למלך פ"י דגרושין דין כ"א דאיסור גרושין הוא מדרבנן דאי לא תימא דהוי מדרבנן אלא מדאוריתא היכי מוכח דקשים גרושין והרי איסור יחוד דרבנן ע"ש ויש לדחות דגירושין בלא סיבה אימא דאיכא איסור תורה אמנם הכא היה הדבר מוכרח דמשום לא יחם לו צריך לבתולה ותהי למלך סוכנת ואיסור יחוד דוחק ולזה אם היה מגרש לא הוה איסור והיו יכולים להתירו אלא דקשה גרושין. והרב עיון יעקב הוכיח דקשים גרושין אפילו מאשתו שניה ועמ"ש הר"ן בחידושיו. ועדיין יש לחקור היאך למד לעלמא דקשים גרושין שאני הכא דגרושת המלך אסיר לאחר משא"כ גרושין דעלמא דמותרת לשוק. ועמ"ש בהגהות הרמב"ם פ"ג דמלכים בס"ד:

הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני. ראיתי בספר שבלי הלקט ח"ב כ"י שכתב דבזיווג ראשון נמי אפשר לו לאדם ללכת בדרך שישא ברכה מאת ה' וגם אפשר שילך בדרך שיטול מטרפסיה ועונשו כי הבת קול מכרזת ואינה גוזרת דבר כי אם מגדת מה שהיצור עתיד לעשות בין טוב לרע אבל ביד היצור לבחור בטוב ולמאוס ברע כדכתיב הנה נתתי לפניך את החיים וכו' על כן לא יאמר אדם כי הוא מוכרח על הרעה כי אם רוצה ללכת בדרך טובה מן השמים יסייעוהו ואם בדרך רעה יניחוהו ובא וראה משז"ל דבר זה כתוב בתורה וכו' בתורה מה' יצא הדבר והמחשבה ההיא מאין יצאת אלא מאברהם אע"ה שחשב בלבו שלא להתחתן עם הכנעניים כי אם רצה להתחתן במשפחתו בזרעו של שם ומן השמים הסכימו עמו להמציא לו כאשר עם לבבו ומן השמים הכריזו עליו תחילה מה שעתיד לעשות ושנוי בנביאים בענין שמשון דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא ואפשר להיות שהוא לקה שנקרו עיניו על אשר הלך אחר ראות עיניו ועוד כשצמא למים והתפלל לה' נבקע לו מים ממכתש לחי החמור יען נתאוה לדבר טמא ואם מן השמים נגזר לו להיות לו אותה אשה לאשה למה יענש בכל אלה. א"כ מהו שהוא אומר והם לא ידעו כי מהשם שלא מנעו על ידו מהשמים ואם ירדוף הצדק ונזדמן לו בת קול הכריזה עליו טרם בא הדבר ואם להפך עשה ג"כ בת קול הכריזה עליו כי על מה שיש ליצור לעשות בין טוב לרע הבת קול מכרזת אך אינה גוזרת עכ"ל בקצור. ופשט הש"ס הוי להפך וכן פ"ק דסוטה משמע דהא דאין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו הוא בזיווג שני דוקא וכמו שפירש"י התם. גם ענין הבת קול הוא קשה שמכרזת ואינה גוזרת דהא אמרו רז"ל צדיק ורשע לא קאמר. הגם דיש לחלק בין בת קול למאמר ה'. ועיין בסוטה דף ט' ע"ב ועמ"ש בפני דוד פרשת חיי שרה בס"ד: