פתח עינים על ראש השנה כא.

לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי וכו' אע"ג דתנן פ"ק דתעניות ט"ו עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. ומדברי התוס' ד"ה לוי אקלע משמע דהיה עומד במקום שמקדשין ב"ד ולקמן דף כ"ה א"ל רבי זיל לעין טב וקדשיה וכתבו התוס' דאמרו בפסיקתא דמקדשין בעין טב לפי שנאמר כי מציון תצא תורה. לא יקשה איך לוי אתא בח' ימים לבבל דדל ר"ה ושבת פשו ח' יומי או ז' יומי. דאפשר דלוי הלך ביום ובלילה ואז מצי למיזל בז' ימים כדמוכח פרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ח) ובאסיפת זקנים שם ועמ"ש הרב שער אפרים בתשו' א"ח סי' ל"ז ודוק הטב במ"ש בדברי התוספות דחגיגה וצ"י. וגם אפשר דלוי אקלע לבבל אחר פטירת ר' אפס ובו בפרק סנהדרין בטבריא ועל הרוב דשם היו מקדשין ומטבריא לבבל הדרך קצר יותר ומיהו עכ"פ צ"ל דהלך קצת גם בלילה כמדובר ודוק: והנה התוס' כתבו בדיבור הנז' וא"ת והיאך יניחם לאכול וכו' וי"ל וכו' אתם אפילו מזידים וכו' ע"ש. והנה שמעתי מקשים דהא דאמרינן אשר תקראו אתם אפילו מזידין וכו' היינו לב"ד המקדשין את החדש וכההיא דר"ג עם ר' יהושע דפ"ב ומאי קאמרי התוס' עכ"ד. ואפשר דכונת התוס' על סנהדרי גדולה שתקנו דבני ח"ל לא יעשו כפור אלא יום אחד ועלייהו קאמרי התוס' דאמרינן אתם אפי' מזידין וכו' דאם לאעקורי זמנא לכל ישראל במזיד כתיב אתם כ"ש למאי דקבעו לבני גולה כפור יום אחד מפני הסכנה. ומיהו כשידעו ודאי ע"פ עדות זמן האמיתי שקדשו ב"ד בא"י בכה"ג לא תקון וכל זה דוחק כמבואר. ואחרי כתבי שנים רבות ראיתי להרשב"א בחידושיו בסוגיין שכתב וז"ל ואולי נאמר דכיון שכבר קבעו בני בבל יום ל' ועליו סמכו והתענו יום עשירי שלהם אין לחזור ולהתענות ביום אחר כיון שאין כאן עד וכו' ויש להם לסמוך עמ"ש התורה אתם ואפי' מוטעים וכו' ומיהו אלו העיד לוי וכו' אעפ"י שכבר קדשו ביום ל' כיון דבני בבל בתר ב"ד שבא"י גרירי טעותם אינו עומד וכו' עכ"ל וראה בעיניך דעל בני בבל קאמר וקרי בהו שקדשו יום ל' ועם שהרב אמרה בלשון אולי הדבר קשה לומר אשר תקראו אתם על בני בבל דאינם יכולים לקדש וכ"ש בהיות סנהדרין בארץ המקדישים. ויותר נכון לומר דכיון דלמעבד תרי יומי בכפור הוא סכנה וכמ"ש רב נחמן בסוף לההוא גברא דם תהא אחריתו וכמו שפירש"י שם. אם לא יהא עדות מפורש לא עיילי לסכנה כל הצבור ואין כאן כרת מידי דהוה אחולה שיש בו סכנה ודוק:

רבא הוה רגיל דיתיב בתעניתא תרי יומי זמנא חדא אשתכח כוותיה. מכאן יצא לו להרמב"ם פ"ה מקדוש החדש שכתב דהיו מקדשין עפ"י הראיה בימי חכמי המשנה ובימי חכמי הגמרא עד אביי ורבא. ומבואר בסוגיין דזמנא חדא אשתכח כוותיה דרבא שלא עשו בח"ל יה"ך ביום שעשו בא"י עפ"י הראיה אלמא בזמן רבא היו מקדשין בא"י עפ"י הראיה כדברי הרמב"ם. והיה העלמ"ה סוגיא זו מהגמי"י ומהריטב"א והר"ן ומהרש"ל ושאר אחרוני זמנינו כמ"ש אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סימן שצ"ג ובמחזיק ברכה שם וסי' תקכ"ז בס"ד: ומקשו הכא רבני אשכנז דרבא למה היה מסתפק ביה"ך ואצטריך למעבד תרי יומי הא אמרינן פ"ג דתעניות דכל מעלי יומא דכפורי הוו שדרי לרבא שלם מרקיעא. וכי אתי ליה שלם הנה נודע דלמחר יה"ך וליכא ספקא. ואפשר לישב דיש מקום לומר דמנהג רבא היה דבערב יה"ך היה נוהג בפרישות וקדושה טפי ואתי ליה שלם מרקיעא. ולכן אי אפשר לדעת באמיתות אי למחר יה"ך ודילמא למחר יהא ערב כפור ומשום דעביד אותו פרישות ותוספת קדושה אתי ליה שלם בשגם ההוא יומא מעשרת ימי תשובה אף דלמחר ערב יה"ך ולא כיפור: א"נ אפשר דאי לא אתי ליה שלם במעלי יומא דכפורי לא הוה מצי סמיך שלא להתענות למחר דדילמא איזה דבר קל עשה ולאו אדעתיה ומשו"ה נמנע ממנו ע"ד שאמרו בירושלמי פ"ט דתרומות דאליהו הנביא לא אתחזי לריב"ל על דלא עבד משנת חסידים ובעבור חששא זו צריך להתענות למחר.ואי אתי למחר ביה"ך דידהו הוברר דלמחרתו יה"ך האמיתי וצריך להתענות ג"כ. ולכן גם כי אתי במעלי יומא דכפורי דידיה הוי עביד תרי יומי ולא סמיך משום דכי לא אתי במעלי יומא דכפורי דידיה הוה צריך למעבד תרי יומי כמדובר. וכדי שלא לחלק משנה לשנה דלא להוי כי חוכא דשתא עביד ושתא לא עביד אמטו להכי תדיר עביד תרי יומי. א"נ אפשר לומר זה עצמו בסגנון קצר דטעמא דרבא דעביד תרי יומי היינו דהוה חייש שמא יגרו' החטא ותמנ"ע היתה כי אין דורש השלום לו ומיראה זו עביד תרי יומי: א"נ אפשר דכיון דקי"ל דכל היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי מחייבי למעבד תדיר תרי יומי ה"ה רבא אף דידע בתשרי כיון דלא ידע בניסן צריך להשוות מדותיו ולמעבד תרי יומי בתשרי נמי. ודרך חידוד אפשר לומר דהרואה יראה סדר סוגיין דברישא קאמר לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי אמר בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה וכו' והדר קאמר מכריז ר' יוחנן כל היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי וכו' והדר קאמר רבא הוה רגיל דעביד תעניתא תרי יומי וכו' רב נחמן וכו' למחר יומא רבא וכו'. ויש להעיר דאמאי הפסיק בהא דמכריז ר"י כל היכא דמטו שלוחי ניסן וכו' הו"ל לסדר עובדא לוי וסמיך ליה דרבא ודרב נחמן שהם מענין אחד ואמאי מעייל בינייהו הא דמטו שלוחי ניסן וכו' אלא דהש"ס בסדר הדברים לבד להורות נתן כמה ענינים באין אומר ואין דברים כמ"ש הרשב"א בתשובה. והכא הפסיק בין הדבקים הא דמטו שלוחי ניסן קודם דרבא עביד תרי יומי ללמד יצא דלא תקשי דרבא ידע מתוך שלמא דשדור ליה מרקיעא אימת יה"ך ואמאי עביד תרי יומי להכי הקדים בהא דמטו שלוהי ניסן ולא מטו בתשרי דבעו למעבד תדיר תרי יומי ובהא תנוח דעתנו על רבא כדשניין: