פתח עינים על פסחים צט:

לא יפחתו לו פירש רשב"ם וכו' והא דקאמר מן התמחוי וכו'. הרב מהרש"א בהלכתיה השוה דבריהם לדברי המרדכי בשם ר"י עש"ב ולי ההדיוט אפשר דהתוס' גם הם מפרשים לא קאי לגבאי צדקה אלא לעניי והיינו דלא מייתו פירוש רשב"ם ודחאוהו כמו שדחה רבינו יחיאל משום דאף לפירושם מן התמחוי קאי לעני. ומה שהקשה עוד רבינו יחיאל על רשב"ם דכפי פירושו מאי קמ"ל פשיטא ק"ק דהא בש"ס דף קי"ב פריך עלה פשיטא ומשני לא נצרכא אלא לר"ע דאמר עשה שבתך חול וכו' וכפי פירוש רשב"ם כונת תירוץ הש"ס דהא אמרינן דאם לא נתנו לו ימכור מלבושו או ילוה או ישכור עצמו והוה ס"ד דאם לא נתנו לו לא ילוה וכו' ולא יצטרך לבריות קמ"ל. ותו דלדברי רבינו יחיאל לכאורה אינו מתישב מאי דפריך הש"ס פשיטא ומשני לא נצרכא וכו' אבל לדברי התוס' א"ש גמרין והירושלמי. שוב ראיתי להרב בית דוד א"ח סי' רנ"ב שעמד בזה והאריך הרחיב ע"ש ודוק בדבריו ז"ל:

לא יפחתו לו מד' כוסות וכו' א"נ בבניו ובני ביתו קטנים מיירי ואין אשתו בכלל עכ"ל עיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סי' ע"ג ע"ש: ומ"ש עוד התוס' ומיהו בגמ' משמע שצריך לכל א' ד' כוסות וכו' לכאורה לשון ומיהו לא אתי שפיר ויש לישב וק"ל:

מאי איריא ערבי פסחים וכו' הקשה הרב בני חיי דלמ"ש התו' ד"ה סמוך למנחה דהוקשה להם מההיא דבצקו' של גוים ותירצו דבאותה סעודה אדם נזהר ואינו אוכל כל שבעו וכו' ע"ש א"כ מאי פריך מאי איריא לימא דקמ"ל דעד שתחשך דוקא לא יאכל אח"ך יאכל ע"ש ואפשר לומר דלא ניחא לש"ס לומר דהרבותא דמשתחשך מותר דלישנא דמתני' מוכח דאתא לאיסורא דלא יאכל ואי כל עצמו לא אתא אלא לשריותא דמשתחשך מותר לא הי"ל לשנות חלוקה זו כלל רק לישמועינן דמשתחשך מותר. אמנם למ"ש התוס' ד"ה עד שתחשך דאתא לאפוקי שבת וי"ט דמצי לסעוד מבעוד יום ואתא התנא לאיסורא התם קשה דמאי פריך מאי איריא ואצטריך ה"ר יחיאל לתרץ דגם עד שתחשך לאו רבותא דהתנן הפסח אינו נאכל אלא בלילה וכמ"ש התוס' לקמן: א"נ אפשר דכיון דאיכא פלוגתא אי בערבי שבתות וימים טובים אוכל כדתניא דהוי פלוגתא דר' יוסי ור' יהודה לא הוה ליה למתני ע"פ סמוך למנחה לא יאכל דאנא אמינא דהתנא סבר דבערבי שבתות וי"ט יאכל ובכי הא דיש מקום לטעות בדבריו לא הו"ל למתני הכי משום רבותא דעד שתחשך הא משתחשך מותר ועל מי סמך התנא דלא נפרש בדבריו דדוקא ע"פ אסור סמוך למנחה ולא ערבי שבתות וי"ט והיינו דפריך מאי איריא. ובהכי מתרצתא גם למאי דמפרשי לקמן ד"ה עד שתחשך דאתא לאפוקי ערבי שבתות וי"ט דמצי סעיד הן עוד היום גדול דמ"מ פריך מאי איריא דיש לטעות בדבריו דגם לא יאכל סמוך למנחה הוי דוקא בע"פ כיון דר' יוסי מתיר בע"ש וי"ט כמדובר. אלא דהר' יחיאל עדיפא מינה קמשני דגם עד שתחשך לאו רבותא דשנינו הפסח אינו נאכל אלא בלילה:

תוס' ד"ה עד שתחשך בסוף דבריהם. הרב יד אהרן סי' תע"ב הביא הנסחא מיהו בירושלמי דריש פרקין וכו' והקשה דאדרבא הא הוי סיעתא לרבינו יהודה וכו' ע"ש ונסחא מוטעת נזדמנה לו דברוב נסחאות כתוב וכן יש בירושלמי:

תוס' ד"ה ואפי' עני שבישראל וי"מ דאדלעיל קאי עד שתחשך ואפי' עני שבישראל שלא אכל כמה ימים לא יאכל עד שתחשך עכ"ל דקדק הרב בני חיי דא"כ מאי פריך הש"ס מאי איריא ע"פ וכו' לימא דנקט ע"פ משום דבעי למתני ואפי' עני וכו' עש"ב ולי ההדיוט נראה דשפיר קא מותיב הש"ס מאי איריא ע"פ דאי התנא לא נחית אלא לאשמועינן הא דעני ליתני הכי ע"פ סמוך למנחה אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שתחשך והשתא דקתני ע"פ לא יאכל אדם עד שתחשך והדר קתני ואפי' עני שבישראל מוכח דאפי' לשאר בני אדם איכא רבותא ומשו"ה פריך מאי איריא. ועוד יש לישב על דרך שכתבנו לעיל דכיון דאיכא פלוגתא על מי סמך וכו' כמש"ל: