פתח עינים על פסחים פז.

ש"מ יש ברירה כתוב בלקוטי רב בצלאל משם גיליון. אגב גררא מאי דקשה לר' יוחנן דאמר האחין שחלקו לקוחות הן אלמא קסבר אין ברירה והאר"י הלכה כסתם משנה ותנן בדמאי הלוקח יין מבין הכותים וסתמא כר"מ דיש ברירה. וא"נ סתמא אחרינא אשכח וכו' מ"מ קשה מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא ואפי' איכא סתמי דאין ברירה מ"ל חד סתמא מ"ל תרי כמ"ש פרק האיש מקדש ונ"ל דמסתמא דר' יוסי דנמוקו עמו סבר אין ברירה גבי דהלוקח יין:

תקראי אישי וכו' ככלה בבית חמיה וכו' עיין מ"ש בעניותין בס' הקטן דברים אחדים דף קנ"ה בס"ד ע"ש באורך:

א"ל הקב"ה להושע בניך חטאו היל"ל בניך בני בחוניך וכו' העבירם באומה אחרת וכו'. ק"ק מאי דעתיה דהושע דא"ל העבירם וכו' ואפשר לומר בהקדים מ"ש בס' סמיכת חכמים דאיכא פלוגתא אי יש תשובה בע"ז וג"ע וש"ד ופליגי בקרא שובה ישראל עד ה' אלהיך אי עד ועד בכלל או לא עש"ב וידוע פלוגתא דר"מ ור"י אי ישראל נקראו בנים כשהן רשעים. ואפשר דהושע סבר דאין תשובה מועלת לע"ז ג"ע וש"ד דעד ולא עד בכלל והטעם דכשחטאו בג"ע וש"ד וכ"ש בע"ז לא מקרו בנים ולזה אין התשובה מועלת דטעם התשובה הוא דאב שמחל על כבודו כבודו מחול ומשו"ה בחטאו בג' עבירות חמורות דיצאו מכלל בנים אין להם תשובה. וכשהקב"ה א"ל בניך חטאו הבין הושע דגם הקב"ה סבר דלא מקרו בנים ולכך א"ל בניך חטאו כלומר ולא בני והוא כסברתו ואם אינם בנים אין להם תשובה ולכך אמר העבירם באומה אחרת דאין להם תקון ולכך אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה כלומר לא בשמים היא ויש לחוש דיקבע הלכה כדבריו ע"ד כבר הורה זקן. ולכך אמר לו שישא גומר בת דבלים שהיא זונה ולדעתו אין לגלוי עריות תשובה וכשא"ל שיפרוש ממנה הבין הושע דטעה בדעתו והאמת דיש תשובה בכל וא"ל יש לי בנים וכו' ומבקש פתח לחזור מדעתו ולבקש רחמים על ישראל. וא"ל הקב"ה בפירוש ומה אתה וכו' בני בני בחוני וכו' גילה דבכל גונא הם בנים ויש תשובה. וז"ש בראשית מאמר היל"ל בניך בני בחוניך וכדא"ל יצחק להקב"ה בני ולא בניך כלומר בכל גוונא נקראים בניך. ולכן אמר אח"ך יאמר להם בני אל חי תמיד הם בנים. ועמ"ש אני בעניי במאמר זה בס' הקטן ראש דוד דף ל"ב ובס' הקטן דברים אחדים דף קנ"ח בס"ד: