פתח עינים על פסחים פד.

השובר את העצם בפסח הטהור לוקה וכו' הקשה הגאון מהר"א ברודא דאימא דלא אתא ללאו ועצם לא תשברו בו רק דא"צ לשוברו סד"א דמחויב לשבור שמא ניקב קרום של מוח קמ"ל דא"צ ואזלינן בתר רובא ע"ד דאמרו בזבחים דף ס"ג לענין לא יבדיל ע"ש ובתוס' כן כתב בשמו בס' אסיפת חכמים פ' בא. ופשוט דהקושיא אינה אלא לס"ד דמאן דבעי למילף דאזלינן בתר רובא מהא דשבירת עצם אבל למאי דמסיק בחולין דף י"א דאינו נלמד מכאן רק מקראי אחריני לא קשיא מידי דכיון דידענו דאזלינן בתר רובא מקרא אחרינא מוכרח דהאי קרא אתי ללאו. וכן ראיתי שכתב הרב שער המלך סוף ה' ק"פ. ושם תירץ בשם הגאון ז"ל דלא אפשר לומר דלא ללאו יצא דדרשינן בו בכשר ולא בטמא וכו' ע"ש וזה תירץ הרב אור חדש בשיטתו הנדפסת מחדש ע"ש ובסגנון שהביא אסיפת חכמים והרב שער המלך הביא מס' צאן קדשים שכתב דקושיא זו שבוש דהכתיב ועצם לא ישברו בפסח שני ומוכח דמסכים לתירוצו השה"ם ע"ש אמנם הרב אור חדש תמה עליו דא"כ מנ"ל לאסור עצם שיש בו מוח וכו' ע"ש דדחה תירוצו. ויש לישב דעת הרב צאן קדשים והשה"ם דמעולם לא אמרינן דאתא קרא דפסח שני לגלות דאסור לשבור אלא דאנן בדידן אנו חוקרים להוציא טעות זו אבל ליכא למי' דאתא קרא משום טעות זה. אלא דאנו למדים משם שאין זה כדאי לומר דלאפוקי הא לחוד אתא קרא דפסח שני כנ"ל לישב קצת ומ"מ לא הוי שבוש כמ"ש הצ"ק: