פתח עינים על פסחים נו.

עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו נהירנא כד הוינא טליא בעלותו ההרה זו ירושלם עה"ק תו' החכם השלם החסיד כמהר"ר אליעזר סופינו זלה"ה שהקשה משם רבני ליוורנו הקדמונים דהא קי"ל אין מושיבין מלך בעבור שנה ואיך חזקיהו המלך החסיד עבר על גזרה דרבנן. ואיהו מפרק לה דהיה קודם שגזרו אין מושיבין מלך בעיבור שנה ואני הצעיר תירצתי לו על פי מ"ש הרב כנסת הגדולה בהגהות הרמב"ם פ"ב דסנהדרין לדעת הרמב"ם דמ"ש אין מושיבין מלך בסנהדרין היינו דהם אין מושיבין אבל אם ישב מעצמו מוטב ואינו ממנין הסנהדרין ע"ש וה"נ נימא דאין מושיבין מלך בעבור שנה אבל אם ישב מעצמו מוטב וחזקיה המלך אמר שהוא רוצה להיות בעבור שנה וכיון שהטעם משום אפסניא לכבודו וגם דליכא למיחש ביה כי קדוש הוא היה מהמזומנין זה תירצתי בעת ההיא: ועתה רואה אני דהוא תירוץ דחוק מאד ומה גם דהרב כנה"ג זו כחו דקתני אין מושיבין מלך בסנהדרין ומשמע דיכול לישב מעצמו ונעלם מהרב ז"ל דבירושלמי ריש פ' כ"ג אמרו אין המלך יושב בסנהדרין ע"ש גם לשון הרמב"ם בפי' המשנה שכתב ודוד המלך היה מכלל הסנהדרין הוא דחוק לדבריו והגם שהוא ז"ל יישבו הוא דוחק: ואחר זמן רב נדפס ספר שושנים לדוד וראיתי להרב נר"ו בפרקין עמד בזה ותירץ דלהפלגת חכמתו שאין בישראל גדול ממנו היו ממנים אותו בהוראת שעה ע"ש וגם זה דוחק. ושם ראיתי להרב הנז' שכתב עמ"ש ויועץ המלך עם שריו שאינם חכמים וכו' ע"ש ולא זכר שהרמב"ם כתב ספ"ד דה' ביאת מקדש ועל החכמים שהסכימו עמו ע"ש:

משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה וכו' פי' הענין דבבה"מ היו אומ' השם בכתיבתו ועונים אחריו בשכמל"ו בקול רם ומדמה שם בן ד' למלך ושם אדני לבת מלך וכיון דבשכמל"ו נתיחד על שם המפורש גנאי לבת מלך שתטעום מה שמיוחד למלך והנמשל דשם אדנות נתאוה לשבח בשכמל"ו ומהראוי להגדיל גדולת שם בן ד' על שם אדני ואין להשוותם לענות בשכמל"ו אחר שם אדני שוה לשם בן ד' לכן אומרים בשכמל"ו בחשאי מפי מהר"י אורי מפי הרב מהר"ר יוסף אשכנזי ויישר ומתוק מדבש. לקוטי רב בצלאל כ"י ולפי הפשט כפתור ופרח: