פתח עינים על פסחים קיח:

יש עבד שנותן לו רבו מתנה וכו' פירש"י מתנה פרנסה לדגים. וכן פירש רשב"ם ואפשר דכונתם כמ"ש מהרש"א בחידושי אגדות דהגם דמה שקנה עבד קנה רבו וגם יכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך. מ"מ מזונות שנתן לו כבר אינו דרך שחוזר ונוטלם הימנו וז"ש רש"י ורשב"ם פרנסה לדגים דלהיות מתנה זו פרנסה אינו דרך לחזור וליטלה. ואחר זמן ראיתי בס' אבק סופרים דף פ"ט שכתב שנתקשה בזה הרב המובהק כמהר"ר נסים רוזילייו זלה"ה ואיהו פריק לה ע"ש ולא זכרו דברי רש"י ורשב"ם: ויש להעיר במ"ש אח"ך נחל קשון יהא ערב דדינא הוא דאין נפרעין מן הערב תהילה. וכבר הרב מהרש"א תירץ גם לזה. וקרוב לדבריו אפשר במ"ש הרב משנה למלך ז"ל פכ"ה דמלוה דין ג' דע"כ לא אמרינן דלא יפרע מן הערב תחילה אלא משום דטוען הערב אני לא נתחייבתי לפרוע לך אלא כשאינך יכול להתפרע מהלוה ומייתי תשו' הרשב"א סי' אלף ן' על ראובן שהשאיל חפץ לשמעון והתנה עמו תנאי שהוא אסמכתא ונתן לו ערב דאף דאינו יכול לתבוע מהשואל לפי שהוא אסמכתא תובע את הערב הא קמן דחל חיוב הערב אף דלא חל חיוב הלוה ולא מצי לומר הערב אני לא נתחייבתי לך אלא כשאתה יכול לגבות מהלוה וכו' דבנדון הרשב"א מעולם לא חל חיוב על הלוה וכו' עש"ב. והשתא כיון דמן הדין מה שקנה עבד קנה רבו אלא דאתי מתורת דרך ארץ דבמזונות אין דרך לחזור וליטל' וגם ים אמר לא בי היא שאוכל לתבוע דכלום יש עבד שתובע את רבו א"כ נמצא דמתחילה מן הדין אינו חייב הקב"ה לפרוע מה דחזר ונטל אלא מתורת דרך ארץ ונמצא דאין חיוב והלואה. וגם כשהוא במדת טובו א"ל אתן לך אחד ומחצה אף שאינו חייב ואינה הלואה כלל אלא דרצה הקב"ה לחזור וליתן ובהא ניחא דאמר אחד ומחצה וליכא ח"ו לתא דרבית כי לא היה הלואה מעולם דמה שקנה עבד אלא דמצד חסדיו אמר א' ומחצה והוא אמר כלום יש עבד תובע ועכ"ז יצא נחל קישון ערב וא"כ נמצא דתחילת הערבות היה מצד שאינו יכול לתבוע ללוה ומתחייב כמ"ש הרב מש"ל ודוק ועמ"ש הרב ישרש יעקב ז"ל:

אימתי אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנוני. אפשר במ"ש בתעניות שבחא דצבורא היכי הוי אמר משיב הרוח ונשיב זיקה וכו' דאם יהיו גשמים בליל התענית הו"ל כתנו לו ואל אראה פניו וכו' וז"ש אימתי אני אהובה דשבחה ניכר כשתשמע קול תחנוני ולא תתן לי קודם שאלתי: א"נ אפשר במ"ש בזהר הקדוש דלא לשתמע קליה בצלותא ופירשו ז"ל דאמר קליה ולא אמר קלא לרמוז דאפילו הוא עצמו לא ישמע קולו וז"ש אימתי אני אהובה בזמן שתשמע וכו' כלומר דאין זולתך שומע דאני מתפלל' בחשאי ואין לי שומע אלא אתה ואחר זמן רב ראיתי להרב ישרש יעקב בר"ה דף מ"ד ע"ב שפירש משם הרב ת"ל בההיא דתעניות הנז' והוסיף נפך שפיר ע"ש באורך:

דלותי ולי יהושיע אמרה כ"י וכו' אע"פ שדלה אני במצות לך אני ולי נאה להושיע. אפשר במה שנודע שבקיום המצות צריך לכוין כונות פשוטות ועל דרך האמת ליחד הדודים וגם לקיימן כהלכתן ביראה ואהבה ושמחה רבה וכיוצא. והן בעון חו"ללנו חולי חולין ולא אתנו יודע רמזי המצות וסודותיהן וז"ש אע"פ שדלה אני במצות כלומר במצות שאני מקיים דלותי עניות דתורה. מ"מ לך אני כלומר אני מכוונת לקיים מצותיך גם שאיני עושה המצות בכונה ובשלמות לי נאה להושיע מאחר שאני עושה לשמך. א"נ אפשר אע"פ שדלה אני במצות שנשתלחה יד לאמ"ה הסט"א ועושקת המצות בחטאתי. מ"מ לך אני סובלת גלות מר וארוך ולי נאה להושיע ולהציל עשוק ויאירו המצות אל הקדש פנימה כי רבת שבעה לה נפשי בצרות הגלות. א"נ במ"ש בזהר הקדוש דשאר אומות הם תחת השרים. אבל אנחנו תחת רשותו יתברך ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו והאומות כשנופל שר האומה למעלה גם האומה מתבטלת. אבל אנחנו תחת רשותו יתברך וכשם שהוא יתברך חי וקים לעד כן ישראל כביכול וז"ש לך אני שאני תחת רשותך. ולי נאה להושיע לכבוד שמך:

א"ה מאי עבידתייהו ה"ק הללו את ה' כל גוים אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו וכו' פירש"י אגבורות ונפלאות דחזיתו שעשה לי. אפשר במה שידוע דכמה גזרות חושבים לגזור על ישראל וה' מפר עצתם במות השונא או בגזרה שבא עליהם וכיוצא כנודע מפי סופרי"ם מספרים תהלות. וישראל לא ידעו מאומה והמלך והשרים מכירים בחטאתם ומתבטלת הגזרה וז"ש הללו את ה' כל גוים על גבורות ונפלאות דחזיתו דעבד עמנא כ"ש אנו דגבר עלינו חסדו: א"נ שמעתי מעטרת ראשי אבא מאר"י ז"ל ומטי בה משם גדול מורינו הרב שארנו מהר"א יצחקי זלה"ה במ"ש פ"ב דתעניות נ"נ מלך הגון היה וראוי ליעשות נס על ידו ואותו רשע הדיוט הוא ואינו ראוי ליעשות נס על ידו וכו' ע"ש נמצא דכשהמלך גוזר גזרה על ישראל ונעשה נס וניצולו ישראל זה מורה שהמלך הגון וראוי ליעשות נס על ידו וז"ש הללוהו ה' כל גוים אגבורות ונפלאות דעביד בהדיהו כי זה מעלתם כי הגונים וספונים וראוים ליעשות נס על ידיהם ולזה הללוהו כי נתפרסם כי אתם חשובים. וכ"ש אנו דגבר עלינו חסדו:

געור חית קנה שדרה בין הקנים דכתיב יכרסמנה חזיר מיער. אפשר לפרש זה על פי מה שאמרו בזהר הקדוש פ' פנחס דף רנ"א ע"פ זה ומבואר בדברי הרב החסיד מהר"א גאלנטי בקול בוכים דף צ"ד ע"ב ובמ"ש גורי האר"י זצ"ל הבאתי קצת בס' הקטן דברים אחדים דף קכ"ה ע"ג. וקנים דקאמר היינו איהו ואביזריה א"נ דאיכא תרי כמ"ש בזהר הקדוש בראשית ריש דף כ"ט ע"ש ודוק הטב: