פתח עינים על נדה ז

משום דר"א שמותי הוא. פירש"י לשון שמתא שהרי ברכוהו וכו' ובגיליון תוס' הקשה ראבי"ה דבאלו מגלחין איבעיא להו מנודה מהו בתפילין תי"קו ור' אליעזר היה מניח תפילין כדאמר סוף ד' מיתות וכו' ע"ש והריטב"א בחידושי מ"ק פ"ג כתב דזימנין דמשכחת דכמה בעיי בש"ס לא מפשטי בדוכתייהו ומפשטי בדוכתא אחרינא וה"נ האי בעיא דמנודה בתפילין איפשיטא מעובדא דר' אליעזר ע"ש והריב"ש בתשובות סימן קע"ג כתב דיש לדחות דתפיליו של בנו קאמר אבל ר' אליעזר לא היה לובש ע"ש והוא דוחק גדול אמנם יש לומר עפ"י מ"ש רבינו ירוחם נתיב י"ד ח"א בשם הראב"ד ומרן בב"י בשם הקונדריסין דרשאין להקל על המנודה ולומר חוץ מדבר פלוני ע"ש והכא דידעו רוב קדושת ר' אליעזר מסתברא דאמור רבנן חוץ מתפילין לצד דאסור ומשו"ה סלקא בתיק"ו: והנה רש"י ז"ל בשבת דף ק"ל פירש שברכוהו ואח"כ כתב דבירושלמי מפרש מתלמידי בית שמאי. ויש להעיר דהכא בסוגיין אמאי קפסיק ותני שברכוהו. ואפשר דרש"י משמע ליה מתלמודא דידן דלא סבר כירושלמי רק הוא לשון ברכה. והנה הריטב"א בחידושיו בסוגיין פירש דשמותי הוא ר"ל שתפס מדת ב"ש לחלוק עם רבים והביאו הרב יבין שמועה כלל רמ"ב דף פ"ח ע"ב. ויש להרגיש דממ"ש בשיטה מקובצת לביצה דף ד' ע"א בשם הריטב"א במאי דפריך הש"ס ואלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא ואמה אסירא וז"ל פירש הריטב"א דלענין מוקצה לא ס"ל לר' אליעזר כבית שמאי אע"פ דשמותי וכו' ע"ש משמע דהריטב"א סבר דשמותי הוא פירושו מתלמידי ב"ש ומחלפא שיטתיה ממ"ש בחידושיו בשמעתין כפי מה שהביא הרב יבין שמועה בשמו כמש"ל. והרב יבין שמועה שם כתב על דברי הריטב"א בסוגיין הנזכרים וז"ל ולא ידעתי איך יתישב לדעת הריטב"א הירושלמי שהביאו התוס' בביצה ד' ל"ד ע"ב דמקשה מחלפא שיטתייהו דב"ש לעיל אמרי לא יטול והכא קאמרי דבאמירה סגי והכא היינו ר' אליעזר וקרי שיטתייהו דב"ש נראה דר"א תלמידם עכ"ל ונראה דהרב ז"ל לא שלטו מאורי אור עיניו בירושלמי עצמו וחשב דמ"ש התוס' שם דהא רבי אליעזר שמותי הוא הוא מדברי התוס' ואמטו להכי יליף לה ממ"ש בירושלמי מחלפא שיטתייהו דב"ש והכא ר' אליעזר וקרי ליה שיטת ב"ש. אבל הרואה יראה בירושלמי פ"ק דביצה ופרק המביא דאמרי בהדיא מחלפא שיטתייהו וכו' דר"א שמותי ע"ש והדבר ברור דהירושלמי ס"ל דפירוש ר"א שמותי מבית שמאי וכן מוכח בירושלמי סוף פ"ט דשביעית ופ"ה דתרומות ומ"ש בירושלמי סוף פ"ב דבכורים ור"ג ור' אליעזר לא מן בית הלל הוו. פירשו הרב שדה יהושע ומהר"ר אליהו שם דהכי פריך מי לא סברי בהא כבית הלל ע"ש וכבר רמזנו מזה בקונטריס זה בשבת על דף ק"ל ע"ש בס"ד: