פתח עינים על נדה ל:

כי לך תכרע כל ברך זה יום המיתה וכו'. אנכי תולעת כתבתי במאמר זה בספרי הקטן ראש דוד פרשת משפטים ופרשת מטות בס"ד ועמ"ש הרב מהרש"א בחידושי הגדות והרב מהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות:

ומלמדין אותו כל התורה כלה. צריך טעם למה מלמדין אותו כל התורה בעודו בבטן. ומה גם שאח"ך בא מלאך וסוטרו ומשכחו. ואפשר דהוצרכו לכך משום שרוצים להשביעו כמ"ש בסמוך שמשביעין אותו תהי צדיק וכו' ואם לא ידע על מה נשבע. דהגם שמושבע ועומד מהר סיני שם היה לנשמה לחוד. ועתה שכבר הנשמה בגוף פנים חדשות באו לכאן ולכך מלמדין אותו כל התורה כלה ומשביעין אותו להיות צדיק והיינו לקיים התורה שלמדוהו: א"נ אפשר שהוא על דרך מ"ש הרב מהר"ם אלשיך במאמרם ז"ל כאשר עלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה אומר ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה וכו' עתיד צדיק אחד לעמוד בעולמי ולפתוח בפרשת פרה וכו' דטעם שהיה אומר הקב"ה הלכה משמו דבזה מדביק ומשפיע החידוש ההוא אל נשמתו דבדיבור זה אומר לדבק רוחניות התורה בנשמתו כדי שיוכל אח"ך לחדש החידוש ההוא כשיהיה בעולם עכ"ד ועל דרך זה אפשר שמלמדין אותו כל התורה כדי להשפיע מרוחניות התורה אל נשמתו דאח"ך כאשר יבא לעה"ז אם יבחר בחיים לעסו"ק אהב בתורה יהיה לו ולעזר ולהועיל זאת התורה שלמדוהו בעודו בבטן אמו ויהיה לו נקל להבין התורה על בוריה: שוב ראיתי להרב עיון יעקב שבכלל דבריו ז"ל כתב על דרך שכתבנו שיהיה סיוע למה שילמוד אלא שהרב ז"ל הוסיף דברים וז"ל י"ל דלכך לומדין אותו כל התורה לפי דסבר דיצה"ר ניתן בו משעת יצירה ויהא הולד בועט במעי אמו ויוצא לכך לומדין עמו כל התורה כדי שתהא התורה תבלין ליצה"ר וכו' ולהכי כשיוצא לאויר העולם משכח כל התורה להכי באמת בועט ויוצא ולמ"ד דיצה"ר ניתן בו משעת יציאה סבר דלכך למד במעי אמו כדי שייגע אח"ך בתורה ויהא נח וקל על ידי סייעתא דשמיא לכוין ד"ת על מכונה כמו שלמד בתחילה עכ"ל וק"ק דשוייה הא מילתא אי יצה"ר ניתן משעת יצירה או יציאה בפלוגתא והרי בסנהדרין דף צ"א רבינו הקדוש עלה על דעתו דיצה"ר משעת יצירה והקשה לו אנטונינוס א"כ יבעוט באמו ויצא אלא משעת יציאה אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו לפתח חטאת רובץ. ומאחר דרבינו הקדוש חזר בו והודה לאנטונינוס וסייעיה מקרא לפתח חטאת רובץ מעתה ליכא פלוגתא. ותו מ"ש להכי באמת בועט ויוצא לא נהירא לפי האמת דמפתח חיה בידו יתברך דכתיב ויפתח את רחמה וכמ"ש ריש תעניות. ותו נראה דהא דמלמדין אותו כל התורה היינו לישראל דוקא דנשמתם מאוצר הטוב אלהים חצבה לטובה חוצב לאבות לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום בבטן ומאחר שכן הדרא קושית אנטונינוס דאי יצה"ר משעת יצירה תינח בישראל שמלמדין לו תורה ומבטלת יצה"ר אבל לע' אומות דלא שייכא בהו יבעוט ויצא. אמת כי שערי תשובה לא ננעלו ויאמר הרב דמלמדין אותו דיני ז' מצות ומשביעין אותו עליהן ואהני זה הלימוד לבטל יצה"ר שלא יבעוט ויצא. אמנם לא מצינו רמז ברז"ל וקשה לחדש מציאות מדעתנו. ותו דהא דאמרינן שהתורה תבלין ליצה"ר היינו עסק התורה והגוים כל העוסק בתורה ח"מ ואפילו בז' מצות אינו מצד תלמוד תורה רק לדעת דיניהם ובזו לא אשכחן דמהני ליצה"ר ותו דהא אשכחן עשו דבבטן רץ ומפרכס לצאת ורבקה נצע"רה מאד. ומתוך הדברים אומר אני דכי פריך ליה אנטונינוס לרבי יבעוט ויצא הוה מצי לשנויי כי אין בידו לצאת והשער סגור כי המפתח בידו יתברך אלא שאין זה תשו"בה שלימה דהגם כי לא יכול לצאת הו"ל לעשות כעשו שהיה מפרכס לצאת ורץ באופן שלא תהיה מנוחה לשום מעוברת. ומשו"ה הדר משמעתיה ודוק: