פתח עינים על מנחות נט

מ"ט לא ישים שימה כל דהו וכו'. מכאן קשה על מ"ש הגאון מהר"ר שלמה אפרים איש לונטשיץ בספרו הנחמד כלי יקר על התורה ריש פרשת ראה שהביא דברי המפרשים שפירשו מ"ש הכתוב לשום שמו שם דקאי על שילה והיינו דנקט לשום שימה בעלמא וכו' והרב ז"ל דחה דבריהם ובכלל דבריו כתב ומ"ש דלשון שימה משמע שימה כל דהו אין דעתי נוחה בפירוש הזה שהרי נאמר ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם וכי ציוה ה' לשום התורה בפיהם שימה כל דהו ועיין מה שפירש רש"י על פסוק תשים לפניהם וכו' עכ"ל ע"ש שהאריך בזה: והרי תלמוד ערוך בסוגיין דשימה כל דהו משמע הפך דברי הרב ז"ל כמבואר: ומאי דקשיתיה להרב ז"ל מדכתיב שימה לפניהם תשים לפניהם. יש לומר דיש במשמעות לשון שימה שיהיה מוכן וערוך ולצד זה קאמר לשון שימה לערוך שלחן במדב"ר כמו שאמרו ז"ל על פסוק תשים לפניהם. ולצד דשימה כל דהו משמע אפשר בו תרמו"ז לאזן שומעת דהגם שיטרח משה רבינו ע"ה ללמדם העמדה והערכה וגם דלמגמר מיניה מסתייעא מילתא כמשז"ל. מ"מ הוי שימה כל דהו דכתיב בתורה התעיף עיניך בו ואיננו. ועל כן צריך לחזור על לימודם. ואי אינהו מהדרי אתלמודייהו יתקיים בהו ואשתכח דאינהו גרמי וגמרי לקיום ודוק: