פתח עינים על מנחות כט:

ואתה נותן תורה על ידי. אפשר במ"ש המקובלים דר"ע נגלה לו שער הן' שלא ידע משה רבינו ע"ה והנה אמרו ז"ל הן כל יקר ראתה עינו זה ר"ע ורמזנו בעניותנו כ"ל גימטריא ן' אבל ראיתי כתוב וכמדומה בספר רבינו אפרים עה"ת במ"ש ויקר אלו תפילין ואז"ל ופני לא יראו הראהו קשר של תפילין ולר"ע הראהו הכל וז"ש כל יקר ר"ל כל התפילין עכ"ד ומשו"ה היתה תמיהת משה רבינו אתה נותן תורה ע"י כי ר"ע השיג יותר:

זו תורה וזו שכרה. פירש הרב מהרח"ו זצ"ל דע כי רבי עקיבא משרש יששכר והוא מן הבינה בסוד יודעי בינה לעתים ר"ת יב"ל. כי גם הוא משרש קין וז"ש זו תורה וזו שכרה בסוד כי שכר שכרתיך וכתיב וישכב עמה בלילה הוא תורה גופה: כך עלה במחשבה פירש הרב עיון יעקב במ"ש המפרשים שמדקדק עם חסידיו שעלה במחשבה לברא העולם במדה"ד ע"ש ודע דהמפרש הוא הרב תורת חיים בקמא דף ן' והוא עצמו פירש הא דקאמר הכא כך עלה במחשבה עש"ב:

דחטריה לגגיה דחי"ת ותלו לכרעיה דה"י. הא דנקט חי"ת קודם ה"י אפשר דכיון דדריש חי ברומו של עולם א"כ רמז זה על הקב"ה וה' רומז לשכינה ובה התשובה לכך נקט חי"ת ברישא:

מאי דכתיב בטחו בה' עדי עד וכו'. אפשר לפרש ונקדים מה שפירש הרב ברית שלום בתחלת ספרו במאי דאמרו בסוגיין בסמוך ותורף דבריו בקצור דאמרו רז"ל מפני מה העולם נברא בב' להודיעך שהם שני עולמים העה"ז והעוה"ב. ויש להבין דבסוגיין קאמר שהעה"ז נברא בה' שדומה לאכסדרה. ואכסדרא אמרו בבתרא דסתומה מג' רוחות. ותו דהול"ל נברא בב' שדומה לאכסדרא דמצד צפון פרוץ וזה שייך בבי"ת לא בה"א זקופה. ותירץ דדעת המדרש שנברא בבי"ת שדומה לאכסדרה אך קשה על זה דב' במילואו בית משמע בית ולא אכסדרה לכך קאמר שנברא בבית שהם ב' עולמים העה"ז והעה"ב. והיינו דאכסדרא פטורה ממזוזה כמ"ש ביומא דף י"א והקשו התוס' דאמרינן לקמן דף ל"ג דאכסדרא חייבת ותירצו דאכסדרא שלפני הבית חייבת דזו נקראת בית והעוה"ז דומה לפרוזדור בפני העוה"ב א"כ הוה אכסדרא שלפני הבית ונקראת בית והיינו דקאמר ב' עולמים וא"כ הוי אכסדרא שלפני הבית ונקרא בית ונברא העולם כאכסדרא. ובסוגיין אמרו מפני מה נברא העה"ז בה' שדומה לאכסדרא שכל הרוצה לצאת יצא ומ"ט תליא כרעיה דה' דאי הדר בתשובה מעיילי ליה וליעייליה בהך לא מסתייעא מפני היצה"ר וק' אכסדרא פתוח מהצד לא מלמטה והעה"ז פתוח מצד צפון וצ"ל שנברא בה' שכובה כזה שכובה מונחת על צדה ומשו"ה לא מסתייעא מילתא שהוא צפון היצה"ר נקרא צפוני. אך פתוחה מקרן דרומית מזרחית לחזור בתשובה ובתחילה עלה במחשבה לברא העולם בבית פתוח מצפון ואח"ך בה' שכובה וז"ש רז"ל בתחילה עלה במחשבה לברא העולם במדה"ד דהיינו ב' פתוחה לצפון וראה שאין העולם מתקיים ואח"ך שתף רחמים ונברא בה' שכובה פתוח מקרן דרומית מזרחית וז"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואמרו רז"ל אל תקרי בהבראם אלא בה' בראם ר"ל ב' ה' בראם ר"ל בתחילה ב' ואח"ך ה' עכ"ד בקיצור עיין בספרו באורך: וכמתלמד מדבריו אפשר לומר דהעה"ז נברא בב' רק שאחר כך פתח בגג שהוא קרן דרומית מזרחית ונעשית ה' שכובה ואם נזקפת היא ה'. ואתי שפיר דתרוייהו איתנהו נברא העולם הזה בב' ונברא בה' ודא ודא חדא היא. וזה אפשר לומר דהוא הטעם דה' דבהבראם זעירא כי היא שכובה ולכך נקראת זעירא וזהו בהבראם בתחילה ב' ואח"ך פתח קצת בגגה ונעשית ה' והיא ה' זעירא: איכו השתא בזה נבא להבין מאי דאתאן עלה וז"ש מאי דכתיב בטחו בה' עדי עד ומסיק אלו שני עולמות עה"ז בה' ועוה"ב ביו"ד. ואפשר דזה כונת הכתוב בטחו בה' ושובו בתשובה כמש"ה שובה ישראל עד ה' אלהיך ואמרו רז"ל שתשובה מגעת עד כסא הכבוד וזהו עד ה' אלהיך וז"ש בטחו בה' ושובו עדי ע"ד כלומר עד ה' אלהיך. וכי תימא הרי העה"ז נברא בב' ודומה לאכסדרה פתוח מצפון לז"א כי ביה כלומר ב' לרמוז ב' עולמים שנבראו י"ה וא"כ הב' היא שכובה ועיין בסמוך:

מפני מה העה"ז נברא בה' וכו' וליעיילי בהך וכו'. פירש רבינו מהר"ם קורדוביר"ו זצ"ל בספר תומר דבורה דהקב"ה ברא העולם פתוח לצד הרע והחטא לרווחה אין צד שאין בו חומר ויצה"ר ופגם כמו אכסדרה שאינה גדורה בכל הצדדים אלא פרצה פרוצה לצד הרע לצד מטה כל מי שירצה לצאת מעולמו כמה פתחים לו לא יפנה לצד שלא ימצא עון וצד ליכנס לסט"א. ופתוחה מלמעלה שאם ישוב שיקבלוהו. ואמרו בש"ס וליעייליה בהך לא מסתייעא מילתא שהשב לא יספיק לו שיגדר בעון כגדר הצדיק שהצדיק שלא חטא גדר מעט יספיקוהו. אך החוטא צריך לעשות כמה גדרים דבקל יפתהו יצרו ומשו"ה אמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שבעלי תשובה סגפו עצמן ונבדלו מהחטא יותר מהצדיקים וכו' זהו תורף דבריו בקצור: ולפי פשוטו אפשר במ"ש חכמי המוסר דהשב לא ילך תכף מהקצה אל הקצה כי לא יוכל לסבול ויפרוק עול ויחזור לסורו וז"ש לא מסתייעא מילתא כלומר לא אפשר לשוב בדרך רחבה ליכנס תכף ברחבי התשובה שמא יכבד עליו ויפרוק עול אי לזאת יכנס במקום צר מעט מעט ויתגדל יום יום בדרכי התשובה בסדר המדרגה: אמנם אמרו בשבת פרק הבונה (שבת דף ק"ד) מ"ט כרעיה דקו"פ תליא דאי הדר ביה ליזיל וליעול בהך מסייע ליה לר"ל וכו' ע"ש וצריך להבין למה אצטריכו ב' רמזים באות ה' ואות ק'. ואפשר במשז"ל דק' רגליה יורדות מות. ובזה הרמז בק' דאף אם הפליג להרשיע וירד לסט"א עכ"ז שערי תשובה לא ננעלו ועל כן נרמז באות ק' עצמה. אך העיקר שהשב מק' יעשה ה' כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בכונת הצדקה ועמ"ש בזהר הקדוש פרשת פנחס דף רנ"א בסוף ותחילת רנ"ב ע"פ גער חית קנה ע"ש: א"נ אפשר דרך דרש במ"ש הרב החסיד מהר"י בדעת חכמה פ"ד דשבת דהחוטא ממשיך כח הטומאה בפנימיותו וחיצוניותו וע"י הודוי והחרטה ממשיך ניצוץ שכינה ואותו ניצוץ מגרש כח הטומאה מפנימיותו. וע"י עשות מצות חבילות חבילות באברים שחטא על ידי זה יתהוו מלאכים ויגרשו מלאכי חבלה אשר בחיצוניותו ע"ש באורך. ואפשר דעל כן נרמז בה"א דע"י הודוי ובכיה ימשיך ניצוץ שכינה שהיא רומזת לה' ותגרש כח הטומאה מפניה. וע"י המצות מגרש מחי' ונרמז באות ק':

שלש יתקן ד' יגנז וכו'. עמ"ש הרשב"א סימן תרי"א. ומה שכתבתי אני בעניי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ה סימן ט' דף ק' ע"ד. ובקונטרס מחב"ר פירשתי דברי ע"ש: