פתח עינים על מגילה ו.

למה נקרא שמה רקת שאפי' רקנים שבה מלאים מצות כרמון. כמו רגע נראה אלי ס' טורי אבן נדפס מחדש ביד עובר ארח והוא להגאון מהר"ר ליב ראש ישיבה אב"ד דק"ק מיץ. ובפותחי אשו"ר ברהטי"ם שכתב על זה וז"ל איני יודע מאי עדיפותא דטבריא מכל ארץ ישראל וכי תימא דקדושה יתירה יש בה הגורמת שאין יצה"ר שולט כל כך איני יודע במה קדשה מכל ארץ ישראל ועוד הרי ירושלם דקדשה יותר כדתנן פ"ק דכלים ולא מצינו מעלה זו ועוד קשיא לי מאי רבותא הא אמרינן בסנהדרין דף ל"ו אפילו ריקנין שביך וכו' ואכל ישראל מעיד הכתוב ומאי רבותיה דטבריא עכ"ל: ואפשר. לומר דמ"ש על כל ישראל ריקנין שביך וכו' בכל ישראל הוא ברוב ישראל דרובו ככלו וכפ"ז אפשר דעיר אחת יהיו מיעוט הרקנין מלאים מצות או חצי הרקנין אכן כשנצרף כל ישראל יהיו רוב הרקנין מלאים מצות. וטבריא רוב הרקנין שבה או כל הרקנין מלאים מצות. והגורם לזה אפשר דהיינו מה שמקבלים שבת מבעוד יום שיושבת בעמק. ובודאי מחמירין ביציאת שבת. וכבר נודע מרז"ל דשומר שבת כמקיים כל התורה ואפי' עע"ז כאנוש מוחלין לו וכהנה רבות והיינו דאהני להו שיהיו מלאים מצות. ואפשר דהיינו טעמא דהשכינה וב"ד הגדול יקבע בה באחרונה ומשם לבית ג' במהרה בימינו דכיון שאז"ל דבזכות שבת נגאלין כמו שהוכחנו והארכנו בעניותנו בדרושים מיסוד רז"ל ורבינו האר"י זצ"ל. לזה תזכה למעלה זו:

רבא אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא וכו'. כתב הגאון הרב טורי אבן הנז' דט"ס דהא לעיל קאמר רקת זו טבריא וכו' ואם נאמר לעיל רבה והכא רבא. א"כ רבה קאמר כי נח נפשיה דר' זירא ומסוף הוריות מוכח אביי מלך בימי ר' זירא ממ"ש אביי ורבא הוו יתבי וכו' ובתחילה מלך רבה ואח"כ אביי כדאמר ספ"ה דגיטין וכו' עכ"ל ולי ההדיוט לא קשיא דמ"ש כי נח נפשיה דר' זירא (אונו) [אינו] מדברי רבה אלא ממסדר הש"ס. ותו אשתמיטיתי' להרב מ"ש הרמ"ה בהוריות והביאו הרב מהר"י ן' חביב בעין יעקב דההיא דהתם היה לשעה לבדיחותא בעלמא ולא למהוי רישא אכלא כרכא ראש ישיבה ודבריו נאמנו מאד ע"ש ודוק:

מהכא ולאום מלאום יאמץ. פירוש אין אומצו של זה בשעת אומצו של זה. הרב מנחם בר שלמה המאירי בפסחים לקוטי רבינו בצלאל כ"י: ואפשר. לפרש מם מלאום מם הסיבה וכמ"ש רז"ל לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלם דבחטאות ישראל נותנין כח לסט"א אשר שבי"ם ניצוצות הקדושה והוא חיותם וגדולתם בעוה"ר. וכן ירושלם בחרבנה של צור שתפליט ניצוצי קדושה ופסקה לחיותם אז תבנה ותכונן ירושלם ב"ב כי מלאה צבאה תורתם ומצותם אשר הלכו שבי ותשבן לקדמתן ותגדל ירושלם וזהו ולאום מכח לאום האחר יאמץ: