פתח עינים על מגילה כד:

כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' וכו'. עמ"ש התוס' ומה שכתבתי בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף על דבריהם. ומה שכתוב בתוס' במציעא דף פ"ו. ע"ש בסימן נ"ג:

אף יחף לא יעבור. במחזיק ברכה א"ח סי' צ'א הבאתי פי' רבינו יאודה אלמאדרי זלה"ה וע"ש בברכי יוסף סי' צ"א בס"ד:

לימא תנינא להא דת"ר וכו'. וקשיא לי הא בכל דוכתא בתלמוד כל מאי דמצי לאשכוחי לבריתא סייעתא ממתני' מסייע והכא קאמר לימא תנינא להא דת"ר וכו' ומאי דוחקיה דלא לסייעיה ונ"ל דלישנא דמתני' קשיתיה דקתני ואין בה מצוה דמשמע מצוה הוא דליכא הא פסולה נמי היא. לקוטי מהר"א פליף כ"י ואין דבריו מחוורין דכי קאמר ואין בה מצוה ודאי פסולה תדע דהא לפי האמת עגולה בכל אופן פסולה דתפילין מרובעות הל"מ. וקושיתו ל"ק דכל כי הני מילי משום יגדיל תורה ופשוט: ואתה. תחזה דרש"י פי' במשנה העושה תפלתו עגולה תפילין שבראשו עגולין כביצה וכאגוז סכנה שלא תכנס בראשו ואין בה מצוה דמרובעות בעינן עכ"ל ומדבריו מתברר מ"ש דיהיב טעמא ואין בה מצוה דמרובעות בעינן וא"כ פסולה. גם ברישא כתב כביצה וכאגוז ובש"ס פי' כאמגוזא כאגוז אבל כביצה וכעדשה שפיר דמי. והדבר פשוט דזהו דחיה בעלמא דאמר ר"פ אבל לפי האמת פסולה כביצה וכאגוז דמרובעות בעינן. וכן פירש רבינו עובדיה כרש"י גם הרב המאירי בפסקיו כתב ואין בה מצוה כלומר שאין יוצא בה ידי חובתו דתפילין מרובעות בעינן: אמנם. ק"ק על הרמב"ם שפסק פ"ד העושה תפלת עגולה כאגוז אין בה מצוה כלל דכיון שפסק פ"ג דאם אינן מרובעות כהל"מ פסולות אמאי כתב דין זה. דבשלמא במשנה אפשר דתני לה לומר שהיא סכנה. אבל הוא ז"ל שהשמיט הא דסכנה דלא נ"מ כמ"ש מרן בכ"מ. אמאי אצטריך לכתוב דין זה. שוב ראיתי להרב המופלא חסידא קדישא כמהר"ח בן עטר זלה"ה בספרו ראשון לציון שעמד בדברי הרמב"ם והאריך ולא יכולתי לעמוד על דברי קדשו: