פתח עינים על מגילה טז.

תנא לו הכין. עמ"ש בס' הקטן דברים אחדים דף ס"ג:

אי משאר שבטים יכלת ליה וכו'. עמ"ש אנכי עפר דל בס' הקטן ראש דוד פ' תצוה דף ס"ד ע"ש בס"ד ובס' הקטן דברים אחדים דף קי"ד ע"ג:

מלמד שהיתה מחוה כלפי אחשורוש. אפשר בהקדמה שכתבתי בסמוך דהשונא אינו יכול להזכיר שם אויבו והכא אנו רואים דאסתר הזכירה שם המן. לכך אמר שלפי שהיתה מחוה כלפי אחשורוש לכך הוצרכה להזכיר בפי' שם המן. דאע"ג דהמלאך סטר ידה כלפי המן אם לא היתה מזכרת שם המן מי מפיס כיון שגם היתה מחוה כלפי אחשורוש לזה הזכירה בפירוש שם המן ודוק:

שבא מלאך והפילו עליה. הנה הרב הרקח בשערי בינה הביאו הרב מנות הלוי דף קע"ב ע"א הקשה על משז"ל שראה אחשורוש שקצצו אילנותיו והוא לא עשה והרי נאמר דובר שקרים וכו' ע"ש ולקושיא זו אפשר לומר דהוא חשב על ישראל להרגם ולקצוץ אילני דמלבלבי בגן ה'. ע"ד תחילת מעשה בוסתנאי בחלום המלך. ומחשבה רעה בגוים היא מעשה: אמנם. כיוצא בה יש לחקור הכא במאי דקמן איך המלאך בא והפילו עד לבא חמ"ת המלך הגם לכבוש וכו' והלא זה שקר ואיך המלאך עשה כן. ונראה לישב דאמרו ז"ל שהמן אמר לאוהביו שאם היה שואל מאסתר היא מתרצה לו כמ"ש הרב מנות הלוי משם רז"ל בפסוק אף לא הביאה אסתר וממילא רווחא ונתישבה חקירתנו כי הוא אמר לאוהביו כן ובגוים מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה לכן בא מלאך והפילו:

אפשר דבר שנצטער אותו צדיק וכו' והמימרות הסמוכות. עמ"ש בעניותי בקונטריס דברים אחדים דף ס"ד ע"ב בס"ד: