פתח עינים על קידושין פב.

ת"ר שם בן י"ב וכו' רש"י ז"ל כתב שם בן י"ב ושם בן מ"ב לא פירשו לנו. ורבינו האר"י זצ"ל כתב וז"ל דע כי שם בן [י"ב] הוא שם הוי"ה אהי"ה אדנ"י בשילוב אשר הם י"ב אותיות והנקודות הם שהצניעום מפני הפריצים כדי שלא ישתמשו בו וכאשר הוא צדיק שם אהי"ה מסייעו במחשבתו ושם הוי"ה בדיבורו ושם אדני במעשהו עכ"ל ובזה אפשר לפרש פ' ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דכיון דשם אדנ"י מסייעו במעשהו אין יתרון לצדיק על מעשיו הטובים דאלמלא הקב"ה עוזרו וכו' וז"ש ולך אדנ"י שאתה מסייע במעשה חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי ממך הכל ועם כל זה קובע לו שכר והוא חסד:

טוב שברופאים לגהינם. כתב הרמב"ן בתורת האדם אין ברפואות אלא סכנה מה שמרפא לזה ממית לזה וזהו שאמרו טוב שברופאים וכו' לגנות דרכן של רופאים בפשיעות וזדונות שלהם נאמר אבל לא שיהא חשש איסור בדבר כדרך שאמרו שם נמי כשר שבטבחים וכו' ואם נהג כשורה כל שכן שהוסיף זכות לעצמו עכ"ל ואפשר לומר דהטוב שברופאים וסומך על דעתו ואינו נושא ונותן בחולי מסוכן ומסופק עם רופאים אחרים לגיהנם כי אין לסמוך על דעתו בסכנת נפשות ושמעתי דרך צחות דהרופא הגדול לנפש הוא מי שמבזה חבירו וחבירו שותק ובזה מתקן נפשו הנעלב ומתכפרין לו עונותיו ונמצא דהעולב הוא טוב שברופאים רפואת הנפש והוא לגיהנם ויורש חלק גהנם מהנעלב. והנעלב שהוא מתרפא יורש חלק העולב בגן עדן: ואשרי הרופא הירא את דבר ה' וחרד ומעיין הטב כי הגם שהתורה נתנה רשות לרופא לרפאות מ"מ הוא סכנת נפשות ומגלגלין וכו' ולא יקל באיסורין כי אם על פי חכם והרשב"ץ בתשובותיו ח"ג סימן פ"ב מלאך מליץ טוב על הרופאים ועיין מה שכתבנו בעניותנו בספרי הקטן ברכי יוסף י"ד סי' של"ד בס"ד:

כשר שבטבחים שותפו של עמלק במדרש דריש עם לק שהיה להוט אחר ישראל ככלב אחר הנבילה לכך מדמה ליה לטבח שחס על בהמותיו להכשיר נבלות. תוספות רבינו יצחק הזקן כ"י:

מצינו שקיים אברהם אבינו כל התורה כלה. כתוב בתוספות רבינו יצחק הזקן הידוע כ"י וז"ל מצינו שקיים אברהם אבינו וכו' אין זה מן המשנה דבפרק אמר להם הממונה אמר רב להא מילתא ואטו מתני' אתא לאשמועינן וכן כתוב בספרים ישנים דלעולם ילמד אדם אומנות נקיה בריתא היא ואיכא למימר דרב לא שמיע ליה בריתא עכ"ל. ואחר זמן רב בא לידי ספר הבהיר קרבן העדה פי' על ירושלמי מסדר נשים ומידי עוברי אגב רהטאי חזה הוית להר' ז"ל העיר בזה. ובא לכלל ישו"ב דמתניתין זאת אומרת שעשה אברהם מדעתו כך. אבל רב אמר קיים משמע דנצטווה על כך וקיימו והאריך בזה. ומלבד דבמשנתנו נמי אית דגרסי קיים. אין דברי הרב ז"ל מחוורין דלא אמרה אדם מעולם שאברהם אבינו ע"ה נצטוה על תרי"ג מצות רק הפשוט הוא שהיו שתי כליותיו נובעות חכמה וידע התורה ונפשו אוותה ויעש ורצה לקיים אף שלא נצטווה כמי שאינו מצווה ועושה. ובב"ר אמרו שהיו מודיעים לו מן השמים כל ההלכות (ובמ"א כתבנו בעניותנו בזה). ומה שדקדק הרב הנז' מדברי רש"י דיומא ליכא למשמע מינה. וסהדא רבא רבינו יצחק בעל התוס' דעל מבוכה זו ישב והכריע דהיא בריתא: ובמשנתנו שמעה אזני דרך נאה וחריף הבאתיו בספרי הקטן ראש דוד דף ט' ע"ד עיין בו וינעם לך. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וברוב רחמיו יאריך ימינו ושנותינו לעבודתו ויזכנו לעסוק בדברי תורה דברי אלהים חיים : ה' יגמור בעדי ה' חסדך לעולם מעשה ידיך אל תרף הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו ת"ו ש"ל ב"ע