פתח עינים על קידושין כב

מה נשתנה אזן מכל אברים וכו' רש"י בפי' החומש פ' משפטים כתב ורצע אדוניו את אזנו במרצע הימנית או אינה אלא של שמאל ת"ל אזן אזן לג"ש נאמר כאן ורצע אדוניו את אזנו ונאמר במצורע תנוך אזנו הימני' מה להלן הימנית וכו' ומה ראתה אזן לירצע וכו' ודקדקו רבני אשכנז דאמאי איחר רש"י להקשות מה ראתה אזן עד אחר דיליף שהיא ימנית ומתרצים במ"ש בש"ס לעיל דף כ"א יודן ברבי אומר כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילת וחכ"א אין עבד כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"ת במילתא הן רוצעין איך נעשה בעל מום הא אין נרצע אלא בגובה האזן ונראה דאבא יודן ס"ל דעבד כהן נרצע וזה טעם רש"י דיליף ג"ש ממצורע ולא יליף מתנוך אזן אהרן הימנית דפ' תצוה דקדים דאלו יליף מפ' תצוה דכתיב גבי כהן ה"א דעבד כהן נרצע דהרי רציעה ילפי' מאהרן ואין ג"ש למחצה מ"ה יליף ממצורע דלא מיירי בכהן ומאחר שכן א"ש דברי רש"י דלולי הג"ש ממצורע ה"א דיליף מתנוד אזן אהרן וכהן נרצע ותו ל"ק מה ראתה אזן לירצע דכיון דכהן נרצע מוכרח שהרציעה תהיה במילתא שלא יעשה בעל מום ולא משכחת באבר אחר אבל השתא דיליף ג"ש ממצורע ולא מתנוך אזן אהרן צ"ל דס"ל דעבד כהן אינו נרצע שלא יעשה בעל מום והרציעה אינו במילתא וא"כ מקשה שפיר מה ראתה אזן לירצע ע"כ דבריהם ואינו מחוור כלל הדא דאף אי עביד ג"ש מתנוך אזן אהרן לא יתחייב דכהן נרצע ולא שייך כלל אין ג"ש למחצה דאין אנו לומדים הענינים מזה לזה לומר אין ג"ש למחצה ולא באנו ללמוד אלא אזן שנאמרה ברציעה איזה אזן ימין או שמאל ושפיר הוה מצינן למילף מהתם ואפ"ה אמרינן דעבד כהן אינו נרצע וזה פשוט מאד ותו דכתבו רש"י והתוס' לעיל דף ט"ו דלהכי יליף ג"ש ממצורע משום דהוא מופנה ע"ש ונפל היסוד. אמנם אפשר לקיים דרך הנז' באופן זה דממה שהקדים רש"י לומר דהימנית או אינה אלא של שמאל. ולא לימד אם בתנוך או בגובה האזן ש"מ דאינו דוקא בתנוך דאי הרציעה דוקא בתנוך הי"ל ללמדנו באיזה מקום באזן רוצעין דהוא במקום דאינו נעשה בעל מום ולילף מהתם תנוך ואזן ימנית ומדלא למדנו אלא אזן ימנית ש"מ דאינו בתנוך והשתא יש להקשות מה ראתה אזן וכו' דבלא"ה ה"א דרוצעין בתנוך מקום שאינו נעשה בעל מום ותו אין לשאול מה ראתה אזן דדוקא בתנוך אינו נעשה בעל מום אבל השתא דלא יליף אלא ימנית ש"מ דאינו בתנוך וס"ל דאי הוה בתנוך הוה קמפרש קרא על תנוך אזנו אלא מדקרא סתים וגם רש"י לא כתב אלא לימוד שהוא ימין שמעינן דאינו בתנוך ול"ח אם נעשה בעל מום ומעתה יש מקום לשאול מה ראתה אזן דכיון דנעשה בע"מ היה יכול להיות באבר אחר ג"כ וק"ל: