פתח עינים על כתובות צו.

אריב"ל כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד וכו' דלא מנח תפילין וכו' חזה הוית להרב באר שבע בתשובה סי' י"ב דקשיתיה מאי דאמר ר' יוחנן במציעא דף מ"א ושאר דוכתי מאן דמתרגם לי הא מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא דמה הלשון אומרת ותו דלא אשכחן האי לישנא בי אם ברבי יוחנן. ותרגמה הרב ז"ל בהא דאמרינן בסוגיין דכל מלאכות תלמיד עושה וכו' דלא מנח תפילין וכו' ור' יוחנן היה עלול בנזילות ולא היה לובש תפילין של ראש וכו' עש"ב והענין נכון רק דבירושלמי פ' היה קורא אשכחן דלא היה זה תדיר אלא בקיץ או בחורף לפי הגירסאות שיש בירושלמי כמ"ש הרב מהר"ם די לונזאנו בס' שתי ידות דף ל"ד ע"ש וא"כ צריך לומר לפי דרך הרב דהא דקאמר ר' יוחנן מובילנא וכו' היה באותו פרק באותו זמן שלא היה מניח תפילין וזה קצת דוחק. אמנם יש לומר דלא נמנע ר' יוחנן לאומרו בכל זמן וכונתו מובילנא וכו' (אף) בזמן שאינו מניח תפלין. ומה גם דאשכחן ביומא דף פ"ו דאמר רבי יוחנן סתמא כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין. וראה בעיניך דאמר סתם וכונתו לאותו זמן שאינו מניח. ומהא דיומא מוכח דלא כמו שפירש הרב מהר"ם די לונזאנו דטעם ר' יוחנן שלא הניחם היה מפני הסכנה וכמ"ש הרב מהר"ם בן חביב בתוספת יום הכפורים על דף פ"ו הנז' עיין בדבריו ודוק:

א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל המונע וכו' למס מרעהו חסד וכו'. בתשובות התייר הגדול מהר"י ן' מיגש זלה"ה כ"י סי' פ"ב כתב בזה וז"ל וששאלתם הא דגרסינן פ' אלמנה כל המונע וכו' מהיכא קמ"ל להאי ענינא מהאי קרא. האי מימרא דרשא היא והכי קדריש ליה לקרא למס מלשון מס כלומר מי שמונע תלמיד שהוא רעהו בקריאת התורה מלשמשו שהוא חייב בו כמו חיוב המס מונע ממנו חסד עכ"ל. וכתוב בגליון מטהרת יד הקדש הרב החסיד עיר וקדיש מהר"ם הלוי נזיר אביו של הרב מטה יוסף וז"ל פירוש לפירושו דכיון דלמ"ד דלמס היא פתוחה יש אם למקרא והוי כאלו כתוב לא מס כדאמרו בנדרים לחולין שאוכל לך והכי קאמר קרא מי שממאן לקבל המס מרעהו בקריאת התורה שהמס שלו היינו שימושו ואומר לא מס חשיב כאלו אומר לא חסד עכ"ל: