פתח עינים על כתובות קג.

הזהרו בכבוד אמכם. כתב הרב עיון יעקב מדקרי אמכם נראה לפי שגדלתם כאם ואפשר דמטעם זה הזהיר על כבודה ואין ראיה מזה לאשת אב שאינה מגדלת הבנים שיהיו חייבים בכבודה אחרי מות אביהם וצ"ע בב"י י"ד סי' ר"ם עכ"ל ומבואר שכונתו להקשות עמ"ש מרן בב"י שם דמ"ש הטור דמ"מ מצוה איכא אח"ך שלמד זה מרבי ע"ש דמאי ראיה מזה שאני הכא שגדלתם. ולק"מ דאמר אמכם כי כך היו קורין לה בניו לכבודו כמו שנוהגים עוד היום רבים לקרות לאשת אב אימא. תדע דאם היא גדלתם כאם פשיטא דהיו חייבים בכבודה דהוי בסוג כל המגדל יתום כאלו ילדו. ושפיר קאמר מרן דהטור למד מרבי ומצוה איכא ודוק הטב:

ויו יתירה לרבות אחיך הגדול פירש רש"י וי"ו יתירה דואת אמך. ואיברא דצריך למודע"י מאי אשמועינן רש"י בזה דהדבר פשוט הרי הוא כמבוא"ר. ואפשר דרמז בזה לתשובת הרא"ש כלל ט"ו סי' וי"ו דשאלוהו אם חייב לכבד אחיו הגדול מאמו והשיב דחייב דהרי ויו יתירה לרבות אחיך הגדול אלמא מיתורא דכתיב גבי אמו קדריש ליה עכ"ד ויתכן דרש"י רמז זה באומרו וי"ו יתירה דואת אמך. כלומר הביטה וראה דגבי אם כתיב ומזה תלמוד דאחיך הגדול הוא גם אחיו מאמו: א"נ אפשר דהוה ס"ד דטעם כבוד אחיו הוא משום שהוא יורש כבוד אביו כמ"ש הרב שבות יעקב בתשובה ח"א לז"א ראה כי הוי"ו גבי אם ואין הטעם משום שיורש כבוד אביו. ונפקא מינה טובא: ועוד אפשר לומר דאיכא פלוגתא דתנאי אי דרשינן וי"ו כמבואר בכמה דוכתי ומהם הזכירו התוס' פ"ק דסנהדרין דף י"ד. והשתא יש מקום לומר דכבוד אח תלי בפלוגתא וכמ"ש הרמב"ן בס' המצות על י"ד שרשים שהקדים הרמב"ם למנין המצות בריש שרש שני על כבוד האח הגדול דס"ל להגאון בעל הלכות גדולות דאין מדרש הוי"ו עיקר דקי"ל כמאן דלא דריש וי"ו. וגם יש ס"ד למדרש איש אמו ואביו תיראו וי"ו יתירה לרבות אחיך הגדול וא"כ הוא חייב במורא אח גדול נמי והא לא אשכחן. לכן בא רש"י ובנועם שיח שלל הסברות הנז' וכתב וי"ו דואת אמך פירוש דבדרשת וי"ו יתירה הזו קרוב לשמוע דכולי עלמא מודו בה מאחר דכתיבה גבי ואת והאת לכ"ע הוא ריבוי ולהכי גם הוי"ו רבוי. ובמורא דליכא אלא וי"ו לא דריש לרבות אחיך הגדול ושאני הכא דכתיבא גבי רבוי: ודרך חידוד אמרתי דקשיא ליה לרש"י שנוי הלשון דקאמר את אביך זו אשת אביך וכו' וכן הול"ל וי"ו זה אחיך הגדול ואמאי אמר וי"ו יתירה וכו' לכן כתב וי"ו יתירה דואת אמך כלומר דהנך הם תולדות מהכתוב דאביך האת מייתי לאשת אביך משום כבוד אביך וכן את אמך מייתי בעל אמך משום כבוד אמך אבל אחיו הגדול אינו תולדה דואת אמך. דחייב בכבוד אח גדול בין מאביו בין מאמו ואדרבא אחיו מאב יותר ניכר באחוה לירושה ולמשפחה כמוהו לא כן אחיו מאמו שאינו במדרגה זו וא"כ אח גדול אינו בעצם תולדת אמו דיותר מתקיים באח מאב אלא דיתור הוי"ו מרבה אח גדול בין מאביו בין מאמו ואינו תולדה מאם דוקא ולהכי קאמר וי"ו יתירה לרבות משום דהוי"ו כתיב גבי אם ואת אמך ודוק הטב:

כל בי שמשי הוה אתי לביתיה כתוב בס' חסידים סי' תתשכ"ט רבינו הקדוש היה נראה בבגדים ופוטר בני ביתו מקידוש כי הצדיקים נקראים חיים ולא כשאר מתים שהם חפשים מן המצות עכ"ל והוא חידוש גדול ובזה תנוח דעתנו בכמה חקירות. ומצאתי בפירוש התורה להתוס' כ"י שכתבו פ' וילך וז"ל בפטירת משה רבינו ע"ה ירד גבריאל כשכתב הספרי תורות ונטל התורה מידו של משה והעלה אותו לב"ד הגדול שבשמים כדי להודיע צדקתו של משה רבינו ע"ה בפמליא של מעלה שנאמר צדקת ה' עשה ולא עוד אלא שצדיקים שבמרום קורין בו בשני וחמישי ובשבתות ור"ח וימים טובים עכ"ל ובודאי שמצאו כן במדרש רז"ל וזה נראה קצת דמסכים לדברי ס' החסידים והיינו דאמרינן פ' הפועלים דהאבות מתפללים וכיוצא: