פתח עינים על גיטין פה

ולורכיה לוי"ו דוכדו דמשמע וכדי פירש"י משמע וכדי כלומר בולא כלום וכו' כמו כדי נסבא וכמו ואמרי לה כדי שם חכם עכ"ל אני הדל כתבתי במשג"ב לדך וז"ל כדי שם חכם כתב הרב באר שבע דרש"י פירש שם חכם וכתב סדר הדורות דלא מצא כן ברש"י ולא זכר דכן כתב רש"י בגיטין סוף דף פ"ה עכ"ל ואיברא דהרב סדר הדורות הי"ל להביא לשון רש"י דסוגיין הלז שספרי הדפוס חדשים גם ישנים כב"ר נפתחו לפניו: ואולם לא אכחד דיש להעיר על הרב מהרש"ל בחכמת שלמה ריש מציעא שכתב בעלמא רגיל רש"י לפרש שם חכם ועל הרב באר שבע שכתב דברוב המקומות רש"י פירש שם חכם. דהרי העברים הביטו לראות קורין בא' עשר מקומות שהביא הרב סדר הדורות דאמרו בש"ס ואמרי לה כדי. ואין גם אחד דרש"י פירש שום פירוש. והקרוב אלי דגם מה שכתוב בפירוש רש"י דסוגיין אינו מרש"י אלא איזה הגהה בעלמא שהגיה אחד חכם בחוץ והכניסוה בפנים. שהרי בעיקר הדבר באחד עשר מקומות לא פירש רש"י שום דבר והכא בסוגיין שהוא אגב גררא נקטיה פירשו ואין זה סוגית רש"י. ותו דהלשון מוכיח דזה שכתוב בפירש"י שם חכם אינו מרש"י שהרי כתב דאם יכתוב וכדי משמע ולא כלום כמו כדי נסבה. ואי גם מ"ש שם חכם הוא מרש"י הול"ל משמע דלא כלום כמו כדי נסבה א"נ משמע שם חכם כמו ואמרי לה כדי ואז הוה אתי שפיר אבל השתא דקאמר כמו כדי נסבה וכמו ואמרי לה כדי מוכח דואמרי לה כדי וכדי נסבה רוח אחד להם ופירושן שוה בולא כלום. וא"כ ודאי שם חכם כתבו מי שאינו חכם ואינו מרש"י והכניסוה בפנים. וכן הר"ן דרגיל לכתוב פרש"י לא כתבו ומרן בבית יוסף א"ה סימן קכ"ו והרב גט פשוט שם העתיקו פירש"י והשמיטו זה. וצ"ל דפוסים ישנים ודוק כי קצרתי: