פתח עינים על עירובין מג.

ת"ש הריני נזיר ביום שבן דוד בא וכו' ע"ס הסוגיא. הרמב"ם פ"ד דנזירות פסק דאם נדר בשבת וי"ט אותה שבת ואותו י"ט מותר שהדבר ספק אם יבא בשבת או ביום טוב. ומרן בכסף משנה והרב לחם משנה חתרו לישב דברי הרמב"ם עיין בדברי קדשם באורך והרב מופת הדור מהרח"א בספר ישרש יעקב דחה דברי הרב לח"ם שכתב דיתכן שיבא אליהו ב' ימים קודם דאי הכי איך תירץ דלא אתא אליהו מאתמול ודילמא יום ה' בא והבן עכ"ל ולא הבינותי דה' לח"מ לדעת הפשטן קאמר כמבואר בדבריו ולא לדעת מי שדחה שאני התם דכתיב הנה אנכי וכו' ולא אתא מאתמול ומבואר בפי' בדברי הרב לח"מ. וצ"ל לשיטתו דמ"ש בתר הכי א"ה בחול וכו' אלא אמרינן לב"ד הגדול וכו' לשיטתו דהתרצן קאמר. וכבר סיים הרב לח"מ דנקטינן כסברת המקשה שהוא הפשטן ע"ש באורך ובס' ארח מישור שיטת נזיר בלשונות הרמכ"ם דף מ"ג. ומכלם נעלם מ"ש הרמב"ם פי"א דמלכים דיבא המשיח ואח"כ יבא אליהו לפני מלחמת גוג ומגוג ויש מן החכמים שאומרים דאליהו בא קודם ביאת המשיח. הרי גילה דעתו הרמב"ם שהיותר פשוט אצלו דאליהו יבא אחר המשיח ולפני בא יום ה' היינו קודם מלחמת גוג ומגוג וזה כתבו בסתם וא"כ הוא סובר דזה היה דעת הפשטן ולהכי לא קשיא ליה דבחד בשבת תשתרי אף אי יש תחומין וכן למסקנא דזה שיבא אליהו קודם לפני המשיח הוא דעת התרצן ולא קי"ל הכי. וראיתי להרדב"ז בביאורו שם ובס' ארח מישור דכתבו דבי"ט ב' של גליות נמי מותר דלא קעבר אדרבנן ולא נהירא דיתגל' בא"י דלא עבדי ב' י"ט. שוב ראיתי שהרב מהר"ש אלגאזי בס' אהבת עולם דף מ"ו דפוס אשכנז האריך מאד והביא דברי הרמב"ם ה' מלכים. וע' בס' כרתי ופלתי י"ד סוף סי' ק"י: