פתח עינים על חולין ה

אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ושמים עצמם כבהמה. פירש רש"י דכאי רוח. ואפשר לפרש במ"ש המפרשים דאין אדם מישראל חוטא במזיד אלא א"כ חוטא בשוגג בתחילה ועבירה גוררת עבירה וחוטא במזיד ובזה פירש מהר"ש פרימו מאמרם ז"ל לא לן אדם בירושלם ובידו עון שהרי התמיד וכו' והקושי מבואר נגלה דהתמידין מכפרים על השוגג והיכי קאמר לא לן ובידו עון והיכי דן שוגג (מ)[ל]מזיד וע"פ האמור איהו מפרק לה דכיון דהתמידין היו מכפרין תכף השוגג תו לא משכחת לחטוא במזיד וז"ש ובידו עון הן הן הדברים היוצאים מפה קדוש ויסעו מה"ר שפ"ר. והנה אמר ריב"ל דמי שדעתו שפלה כאלו הקריב כל הקרבנות והשתא מי שדעתו שפלה הגם דחטא בשוגג תכף מתכפר לו בשפלותו ואינו בא לידי מזיד וז"ש אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה שהם דכאי רוח תושיע ה' שאינם באים לידי עבירה דהשגגות תכף מתכפרין ואינם באים לידי עון וזה תושיע ה' לאל המושעות תשועת נפשם שהיא תשועה אמיתית ועיקרית: ומעין דוגמא אפשר לומר במ"ש פ"ק דסוטה דמסתברא כמ"ד אני את דכא שהרי הקב"ה השרה שכינתו על הר סיני ואמרו ז"ל כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו אפשר שכינה עמו וחטא בא על ידו וז"ש דכיון דמשימין עצמם כבהמה שהם דכאי רוח ובתוכם ה' תושיע ה' דכיון דאתה אצלם אינם באים לידי חטא ויומתק יותר לפי מה שראיתי להרב המקובל הגדול מהר"ם פאפירש כ"ץ זלהל"ה בדרשותיו כ"י שכתב דכיון דחוטא האדם באים רוחות רעות ומכשילים אותו בעונות והיינו דאמרו רז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנסה בו רו"ח שטות זהת"ד ועל ידי כי ה' עמו לא עבר זר ומזיקין בדילין הימנו ולא יחטא: ודייק לומר ומשימין עצמן כבהמה להורות שני עיקרים גדולים בענותנותם ראשון הוא שמצד טבעם גבוהי לב וטרחי טרחא יתירה לקנות הענוה וז"ש ומשימין עצמן כבהמה כלומר שוו אנפשייהו נגד טבעם ובטרחם ויראתם משימין עצמן כבהמה להיות דכאי רוח. וזאת שנית שהם ערומים בדעת קולעים אל השערה לפנים מן הקלעי"ם ויש להם הרגשה גדולה ועכ"ז טרחו עד אשר שמו עצמן כבהמה שאינם מרגישים כלל ע"ד שכתב הרב חובת הלבבות שתכלית הענוה מדת הנשתוון והני חסידי זכו לזה ובהא ניחא דרמז הענוה כבהמה ומי סגי לומר בלשון אחר שהם ענוים אמנם רצו לרמוז שעשו עצמן כבהמה שאינם מרגישים בעה"ז כבהמה עם שהם ערומים בדעת וזה לרוב דבקותם בתורה ומצות ורוחניות והוא תכלית הענוה וע"כ אמר תושיע ה' כי הללו ראוים לישועה ונפטרו ממשפטיך תהום רבה דסליק מיניה ואדם כזה נושע בה' תשועת עולמים: