פתח עינים על חולין קד:

נאכלת עם הזר על השלחן וכו' בשלמא אי אשמועינן חלת ח"ל וכו'. מכאן הוכיח הרב ש"ך סימן פ"ח דהגם דכתב הר"ן פרק גיד הנשה דבשאר אסורין אין אסור העלאה על השלחן בלחם שייך למגזר טפי ע"ש ונמשכו האחרונים אחריו. וכדברי הר"ן כתב הריטב"א בחידושיו לע"ז על דף ס"ז. ומצאתי בחידושי הרמב"ן לע"ז על דף ס"ו ע"ב מהש"ס שכתב כדברי הר"ן והריטב"א וכתב וז"ל ואעפ"י ששנינו בחלת ח"ל נאכלת עם הזר על השלחן הא חלת הארץ אסור התם נמי משום דהתרא הוא לכהן וישראל בשל כהן אתי למטעי ולא מצינו כן בשאר איסורים וכו' עכ"ל ע"ש כל הלשון עין רואה דמה שהוקשה להרב ש"ך כן הוקשה למארי דשמעתא ופריק לה ומוכח דאין לחלק בין הלחם לשאר איסורים ודלא כהרב ש"ך והאחרונים. ובקונטריסי הארכתי אני בעניי בזה בס"ד:

תוס' ד"ה עוף. עמ"ש הרב פלתי סימן פ"ט על דבריהם והראיה שמביא ע"ש באורך ודבריו תמוהים ועיין בחידושי הריטב"א ובקונטריסי הארכתי אנכי עפר דל בס"ד: