פתח עינים על ברכות מג:

ואמר רב זוטרא בר טובי' אמר רב אבוקה כשנים וירח כשלשה. נראה לפרש כי הירח היא ופני יעקב החקוקים בה הרי כאן שנים והאדם הרי שלשה. הרמ"ע באלפסי זוטא כ"י ריש מכילתין. וכפ"ז יש לדחות ראיית הפר"ח י"ד סי' י"א ס"ק ב' בסגנון אחר ממה שדחיתי בספ' הקטן ברכי יוסף שם ובמ"ש בקונטרס מחזיק ברכה שם בס"ד:

ולא היא לאשתמוטי נפשיה וכו' עמ"ש בעניותי בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' רי"ו ושם בח"מ סי' י"ב דף נ"א בס"ד ע"ש באורך:

משנה. זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפילה וכו'. פירש בס' עמק ברכה כלל ה' דף י"ח מדפוס אמשטרדם דמכלל כל שהוא עיקר נוציא דין דיש אוכלים פת בשעת שתיה כדי שיוכלו לשתות דאם היה הפת לפניו בשעת שתיה מברך על המשקה לפי מה שהוא ופוטר את הפת שהיא טפילה לשתיה ואין לחלק בין אוכלין ואוכלין למשקין ואוכלין כמ"ש מהרא"י בתרומת הדשן סי' ל"א ע"ש עכ"ל: ועוד יש לומר דזה הכלל ללמדנו אפילו אין מאכל העיקר מזיק אם לא יאכל הטפל כמו מליח ופת אלא שאוכל הטפל לתענוג או קנוח בלי שיש לו היזק מהעיקר אפ"ה כל שהוא טפל נפטר בברכת העיקר וכמו שהרב הנזכר האריך להוכיח שם לעיל דין זה ופשוט. ועיין בדרישה א"ח סי' רי"ב דשדי נרגא בדברי הרב עמק ברכה. והרב אליה רבה יצא לישע הרב עמק ברכה ועלתה הסכמתו לענין דינא כדברי הרב עמק ברכה ע"ש: