פתח עינים על ברכות כט.

אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן ק"ק דמה תירץ למשנת אל תאמן בעצמך עד יום מותך דפריך מינה ובמתני' לא תנן שהרי יוחנן וכו' וסתמא קתני ומשמע אפילו בצדיק מעיקרא. וכן משמע קצת ממעשה דחסיד אחד דמייתי בירושלמי פ"ק דשבת דהוה קרי עד זקנותך וכו' ונראה דאביי לא חייש אלא אקושית יוחנן. אבל המשנה עצמה ל"ק כלל דפירושה אל תאמן שלא יחטא דמשכחת לה שיחטא ולפחות משכחת שיחטא וישוב וזהו אל תאמן בעצמך אך אביי אמר גמירי טבא לא הוי בישא דלא אפשר שיהיה רשע כמה דפריך על שמואל הקטן הקדוש דהדר והוי ח"ו מין דזה לא יתכן וקשיא מיוחנן ופריק הוא ינאי הוא יוחנן. והא דמייתי הש"ס נראה שהוא ברייתא דקתני שהרי יוחנן וכו' ולדעת אביי הכי פירושה שהרי יוחנן נעשה מין לפי שהיה רשע מעיקרא וצדיק מעיקרא לפחות יחטא ואל תאמן בעצמך ודוק:

אי הכי כל יומא נמי נמרינהו וכו' אע"ג דתקון כנגד י"ח אזכרות דדוד אי נמי דקרית שמע א"כ י"ח חוליות. מ"מ קשיא ליה דהני רמזים אינם בתפלה והני כ"ד הם בתפלה והו"ל לתקן כנגדם: ויש לחקור בהני כ"ד דתעניתא דתקון כנגד כ"ד רננות השתא דתקון ברכת המינים הויין כ"ה וכנגד מי וי"ל כנגד י"ח אזכרות וז' קולות דמזמור לדוד. והיותר נראה דגם בתפלת שלמה המצא ימצא איזה תיבה על דרך שאמרו לעיל כנגד אל הכבוד או אחד:

רב אמר מעין כל ברכה. נראה דרב לא אמר כשמואל דהול"ל רבי יהושע אומר הביננו דתפלת הביננו מתוקנת מקדם או לימא שבע מעין י"ח כמ"ש בבריתא בנדה דף ח' ע"ב. ושמואל לא אמר כרב דהול"ל רבי יהושע אומר י"ח בקצרה:

ונימרה בשומע תפלה וכו' לדעת הרשב"א בחידושיו דלרב ביבי מתפלל הביננו במוצאי שבת ולדידיה פריך אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי. ניחא טפי דהכי סבר רב ביבי דבתחילת צלותא לא מטריד ואמר הביננו במ"ש וא"כ נימרה בשומע תפלה דהוי סוף צלותא דכיון דברישא לא מטריד ה"נ בסיפא ואמאי קאמר דלא יתפלל בימות הגשמים. ושמואל נקט מוצאי שבת ומכ"ש בימות הגשמים ולא פליג ודוק: