פתח עינים על ברכות כ:

ומן התפילין פשיטא וכו' הקשה מורינו הרב כמהר"א יצחקי ז"ל מאי פריך פשיטא בתפילין הא כלהו מ"ע שהזמן גרמא דפטירי מתפילין גמרינן וכדאיתא פ"ק דקדושין ומאי פריך פשיטא הא הוי אבוהון דכלהו ובדוחק י"ל דסתם משנה ר"מ ור"מ יליף התם מג"ש ובנין אב דראיה ולדידיה פריך פשיטא עכ"ד בכ"י וגברא רבא חזינא ותיובתא ופירוקא לא חזינא דפריך שפיר כיון דתנן פ"ק דקדושין מ"ע שהז"ג פטורות הא תו למה לי ומאי אכפת אי מתפילין גמר. ומה שתירץ לא סליק דר"מ סבר דתפילין לאו מ"ע שהז"ג כמבואר בש"ס דקדושין דף ל"ה ודוק כי קצרתי:

נשים בבה"מ דאוריתא או דרבנן וכו' עמ"ש הרא"ש בסוגיין ומה שאמר הרב מהר"י אלפאנדארי ז"ל במוצל מאש חלק א' סי' י"ב ויראה המעיין שיש לדקדק בדבריו ועמ"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סימן קכ"ד בס"ד ומשם באר"ה:

וכי איך לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וכו' עיין מ"ש אני בעניי בספר הקטן ראש דוד דף צ"ח ע"ג בס"ד:

זאת אומרת הרהור כדבור דמי וכו' הרב ב"ח סי' ס"ב כתב דריא"ז פסק כן ודחי לדרב חסדא מההיא דאסור הרהור במבואות מטונפות והשיג עליו הרב פרח שושן כלל א' סי' י"ד מסוגית שבת דף ק"ן ע"ש ותימא עליו דהב"ח בסמוך ממש הביא ההיא דשבת לדעת החולקין ומה חידש ומוכרח דכונתו דהש"ס בדרך דחיה קאמר למ"ד דהרהור לאו כדבור אך הפשט משום דהרהור כדבור. גם מה שתמה מאד על הב"ח במה שהביא מהר"ר מנוח דבק"ש צריך שיוציא בשפתיו דה"ר מנוח איפכא קאמר עש"ב תימה על תמיהתו דאיברא דכתוב בכ"מ משם ה"ר מנוח להשמיע לאזנו שיחתוך וכו' אבל אין לו הבנה ומוכרח דצ"ל לא השמיע לאזנו שיחתוך וכו' והוא ברור מאד ויפה כתב הב"ח ועיין שה"ג פ' היה קורא על מתני' לא השמיע לאזנו. ואח"ז ראיתי ביד אהרן שנתלבט בדברי ה"ר מנוח ומסיק כדכתיב' אך לא ראה הב"ח והניח הנסחא כמות שהיא ע"ש. והאמת הברור כמ"ש. ומה שהשיג ה' פרח שושן על גנת ורדים שכתב דלא תשא ליכא במהרהר דאיסור שבועה בהוציא בשפתיו וכתב דדוקא בשבועת בטוי וכו' ע"ש ליתא דמהר"מ ה' שבועות בכמה מקומות מוכח דשוים והוא דבר ברור בעיני ומה שהביא מהמכילתא שהביא הרב של"ה מהמכילתא אין ראיה כלל דמיירי שקבל עליו השבועה בדיבור ואפילו השל"ה דרך העברה לחומרא אמרה ואעיקרא לרוב הפוסקים ברכה שא"צ בלא תשא הוא מדרבנן והדבר ברור דבספק ברכה יהרהר כמ"ש הגו"ר וכ"כ בסוף ס' הליכות אלי משם מהר"ר עזריה יהושע ושאר אחרונים ודוק כי קצרתי מאד: