פתח עינים על ברכות טו.

יפנה וכו' וזו היא מלכות [שמים] שלימה דרך דרש פירשו המפרשים במ"ש פ' אחד דיני ממונות לתשובת המין מפלגא ולעילא וכו' היכי שביק לעבורי מיא בארעיה וק"ל, אמנם רבינו האר"י זצ"ל גלה סודו תורת אמת היתה בפיהו כמ"ש בשער הכונות]:

הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא והני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא אבל לתפלה הוי איפכא כדמפרש פ"ק דיומא דף י"ט ודברת בם ולא בתפלה פי' שלא יוציא הדבור מפיו שישמיע לאזנו והכי איתא לקמן יכול ישמיע קולו לאזנו כבר פירשה חנה בתפלתה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. תוספות ישנים כ"י. וראה זה חדש שהאחרונים נבוכו אי תפלה ישמיע לאזנו דלא מעיט אלא שלא ישמע אחר והתוספות סברי דלא ישמיע לאזניו והיינו כדמשמע מהזהר וכהסכמת הפר"ח סימן ק"א ורהיטנא בתריה אנכי עפר בברכי יוסף שם ומחזיק ברכה שם וסימן קמ"א וסימן תקפ"ב ולא עוד אלא דכפי גירסתם לקמן יכול ישמיע קולו לאזנו הוא תלמוד ערוך ועיקר פירוש ודברת בם ולא בתפלה שתהיה בלחש הוא מהגאון בשאלתות פ' ואתחנן והביאו רש"י שם ביומא. ומה נעים לפי פירוש התוספות הנזכר מאי דאמר אליהו ז"ל בסדר אליהו רבא פ' כ"ח מכאן אמרו וכו' והבאתיו במח"ב סימן תקפ"ב ע"ש ודוק היטב:

ות"ק סבר שמע בכל לשון הקשה הפר"ח במים חיים דאימא דסבר כראב"ע דשמע לכתחילה וכו' ע"ש ולכאורה קשה עליו דאיהו גופיה כתב בריש ק"א לי"ד דמדאורייתא ליכא לפלוגי בין לכתחילה לדיעבד וכפ"ז הו"ל להקשות איפכא במאי דאמר הש"ס לסברת ראב"ע והארכתי בזה בהגהותי פ"ד דסוטה דין י"ד בס"ד: