פתח עינים על ברכות יב:

ואמר רבה בר חיננא סבא משמי' דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בה וכו'. ק"ק דאמרו רז"ל בילקוט הושע סי' י"ג צרור עון אפרים צפונה חטאתו כל מי שיש בידו דבר עבירה ומתבייש לעשות תשובה יחליפנה במעש' הטוב ויעשה תשובה ויתקבל משל לאדם שיש לו צרורות של זוזים רעים ילך אצל חנוני ויתן לו תוספת ומחליפם בזוזים טובים אף כל מי שיש בידו מעשים רעים יעשה תשו' ומ"ט אלמא מתבייש לחוד לא סגי עד דאיכא מעשים טובים והרי בשמעתין מוכח דכשמתבייש לבד מוחלין לו. ולק"מ דמסוגין ליכא ראיה דמכפרת הבושה אלא בצבור. וביחיד מייתי ראיה משאול וליכא למילף משאול אלא כשנתבייש מה' וגם מאחרים דנתבייש משמואל אבל במתבייש מה' לחוד ליכא שום ראיה דמוחלין לו. ובמאמר הנז' מיירי ביחיד וכשמתבייש לפני ה' לחוד ולהכי צריך מעשים טובים נמי והיינו דאצטריך למשול משל במאמר הנז' לאדם וכו' ילך אצל חנוני וכו' לרמוז דאיירי ביחיד ומתבייש מה' לחוד. ותו דאשכחן דשאול נהרג בחטאו. ובמאמר הנזכר הצריך עם הבושה מעשים טובים שיהא נמחל לגמרי בלי שום עונש:

משנה. מזכירין י"מ בלילות אראב"ע וכו' כן פסק הרמב"ם ועמ"ש בעניותי בקונט' שמחת הרגל בס"ד: