פתח עינים על ברכות יא.

וב"ש ההוא פרט לשלוחי מצוה רבים נתקשו בזה ועתה אמת אגיד דראיתי בש"ס של קלף כ"י נושנת היא דלא גריס לה כלל:

רב יוסף אמר עשה כדברי ב"ש לא עשה ולא כלום דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה עמ"ש בעניותי בספר הקטן דברים אחדים דף קי"ו ע"א בס"ד:

רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי ב"ש חייב מיתה דתנן אמר ר"ט וכו' אע"ג דר' טרפון היה במקום סכנה וכמ"ש סכנתי בעצמי וגם נראה דהכניס עצמו בסכנה לעשות כב"ש וכמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה וא"כ דילמא כשאינו מקום סכנה אינו חייב מיתה. מ"מ ממה שהשיבו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה פשט הדברים משמע דכל שעבר על דברי ב"ה כדאי לחוב ולא תלי במקום סכנה: אך קשה דמסיק פ"ק דיבמות דעשו ב"ש כדבריהם וברישא מייתי להוכיח מדברי ר' טרפון דעשו ופירש"י שם ריש דף ט"ו דר' טרפון מתלמידי ב"ש ואף דדחי לה היינו מקמי דמסיק דעשו וא"כ אמאי אמרו לו כדאי היית לחוב וכו'. ועמ"ש בשו"ת מהרשד"ם י"ד סימן קצ"ב. ואפשר לומר דאם הוא מתלמידי ב"ש ועשה בכלהו מילי כב"ש שפיר אך אם קביל עליה לנהוג כב"ה ובכל דבר עשה כב"ה אז אם פעם אחד רצה לעשות כב"ש חייב מיתה כיון דקביל עליו סברת ב"ה. ור' טרפון אף שהיה מתלמידי ב"ש משמע דהיה נוהג בכל מילי כב"ה ולכן השתא בק"ש דרצה לנהוג כב"ש נסתכן וא"ל כדאי היית וכו' והכי מוכח ממ"ש בירוש' ריש פ"ד דשביעית דאמרי התם דאלין תרתי מילייא נהג ר' טרפון כב"ש וסכין בהדא ובק"ש ע"ש ובזה נתיישבה תמיהת הרב חוות יאיר בהשמטות דף רנ"ח ע"ב לפי מה שכתב בירושלמי דאין הלכה כר"א דשמותי הוא פירוש מב"ש *) דא"כ גם כר' טרפון לא נפסוק שהיה מב"ש ועל פי האמור ניחא דר' טרפון נהג תדיר כב"ה: [והוא על דרך שכתב הר"ן פ"ק דשבת והביאו הרב יבין שמועה דף פ"ח ע"ב דרבי אליעזר תלמיד רבן יוחנן בן זכאי שהיה מתלמידי בית הלל וחזר ושמש אחד מתלמידי ב"ש וכו' ע"ש כל קבל דנא ותהי להפך ברבי טרפון שהיה מתלמידי ב"ש ואח"ך אפשר ששמש לאחד מתלמידי ב"ה וקביל עליה סברת בית הלל. ועיין מ"ש הרשב"א בחידושיו בסוגיין ומ"ש אני עני בספר הקטן שער יוסף בקונטריס הסימנים דף כ"ד ע"ש בס"ד]: