פתח עינים על ביצה לו.

תוס' ד"ה בטבלא וא"ת וכו' וי"ל וכו' עיין דבריהם וכאן הבן שואל דס"ס כיון דאמרינן דטבל מוכן ולא חשיב ליה מבטל כלי מהיכנו אף דהוה ס"ד לאסור מ"מ השתא דשרי מתני' ואית לן דטבל מוכן ולא חשיב מבטל כלי נימא טבל אין אוירא דלבני לא כיון דבטבל אית ליה הנך טיבותי משא"כ באוירא דלבני והדרא קושיא לדוכתא: ואפשר דפשט השמועה הכי רהטא לדעת התוספות דפריך תנן וכן כדי יין ושמן וס"ד דהוי דהתרא והיא משנה שאינה צריכה דהיינו פירות אלא דלדיוקא אתא כדי יין ושמן אין אוירא דלבני לא ואצטריכא ליה לתנא אף דתנן מכסין פירות כי היכא דלא נימא ה"ה אוירא דלבני ותני פירות איידי דמשלין להכי תני וכן כדי יין ושמן לדיוקא דאוירא דלבני לא זוהי כונת פרכת וכן כדי יין. אמנם הא לא קשיא אלא אי אמרינן כדס"ד דהוו דהתרא וליכא רבותא כלל דהיינו פירות היינו כדי יין ושמן אז על כרחין לומר דאתא לדיוקא כדי יין אוירא דלבני לא. ומשני הב"ע בדטבלא וא"כ איכא רבותא בכדי יין ומאחר דאיכא חידושא מיהא ל"ק דלא לימא כדי יין ולימא אוירא דלבני דהוי רבות' טפי די"ל דתנן משלין פירות ואיידי תני מכסין פירות ואיידי דתני מכסין פירות מידי דאכילה תנא כדי יין וכדי שמן דדמו לעניני אכילה ולעולם דאפילו אוירא דלבני. זהו פשט השמועה לדעת התוספות. ועל זה הקשו דאף אי אמרת בטבלא ס"ס ליכא רבותא דטבל מוכן ולא חשיב מבטל כלי מהיכנו וא"כ ודאי דדמי לפירות ואין חידוש בחלוקת וכן כדי יין וא"כ הדרא קושיא לדוכתא דמאחר דליכא רבותא בהך חלוקה ומפירות דרישא שמעינן לה לא נשנית אלא לדיוקא כדי יין אין אוירא דלבני לא. וע"ז תירצו התוס' דמ"מ סבר עולא דאיכא רבותא בחלוקת כדי יין כיון דבשבת מיהא לא חזי ואסור לפנותו וא"כ הוא חידוש בחלוקה זו דה"א דאין מכסין קמ"ל דכיון דמוכן הוא וכו' מכסין והוא חידוש דלא הוה שמעינן ליה מפירות ומאחר דאיכא חידושא ליכא לאקשויי כדי יין אין אוירא דלבני לא דלא דייקינן הכי אלא כי ליכא שום רבותא אז אמרינן דלדיוקא נשנית כמדובר אבל השתא דאיכא רבותא אמרינן דנקטה איידי דנקט מכסין פירות דכדי יין מישך שייך לפירות: ומ"ש בש"ס ה"נ מסתברא דאי ס"ד כדי יין דהתרא הא תני ליה רישא כפי שיטה זו לא תקשי דמאי פריך הא מעיקרא כי מקשה עליה דעולא היינו דאתי' לדיוקא דאפשר לומר דהא דקאמר הש"ס דאי ס"ד היינו לשיטת רבי יצחק דפירות ראויין וקסבר אין כלי ניטל וכו' דכפי דעתו פשיטא דאוירא דלבני לא ולא אצטריך כדי יין לדיוקא לדעת זה קאמר ה"נ מסתברא דאי ס"ד וכו' ודברי רש"י אינם הולכים בדרך זה בפשט השמועה ומיהו אפשר לדחוק דבריו כפי האמור: