פתח עינים על בבא מציעא פז.

כתיב קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מהאיש. פירש"י היא אמרה קמח והוא אומר סלת. מקשים אימא איפכא דהוא אמר קמח והיא אמרה סלת וחוץ ממ"ש מהרש"א. אפשר לומר דאי ס"ד דאברהם אע"ה אמר קמח הול"ל ג' סאי קמח ומדכתיב סאים ש"מ דהוא אמר סתמא והיא להיות עינה צרה באורחים נכנסה בתוך דבריו ואמרה קמח והשיבה סלת: א"נ אפשר לומר דאם הוא דברי אברהם שאמר קמח הול"ל שלשה סאים קמח לושי ועשי עוגות סלת דיסיים כל דברי אברהם שאמר לשרה ואח"ך יאמר מה שאמרה שרה סלת אלא מוכרח דשרה אמרה תכף קמח והוא השיבה סלת. ולולי דברי רש"י אפשר לומר דהוא אמר קמח והיא אמרה סלת. ושמעינן מדאברהם אע"ה נדיב נדיבות אמר קמח ש"מ שהאשה עינה צרה ולכך אמר קמח כדרך נשים. והיא השיבתו סלת כלומר אני עושה כאשר בלבבך ומדשבחה הכתוב ש"מ דבעלמא האשה עינה צרה ואמנו שרה היא העולה: ויראה דטעמו של רש"י שלא רצה בזה היינו משום דכשתגיע לומר דאברהם אע"ה אמר קמח משום שהאשה עינה צרה א"כ מוכרח דאברהם אע"ה ידע דגם שרה אמנו כן דרכה וכבר היו רגילים מאד בהכנסת אורחים דבר יום ביומו וביודעה ומכירה קאמר קמח. ומאחר שכן ניחא ליה לרש"י להשוות מדותיה ולומר דהכא נמי אמרה קמח והוא אמר סלת ובפעם הזו גילה הכתוב מאי דכל שעתא מתרחי"ש להו ועוד יש לצדד כמה צדדים כאשר יראה המעיין ולא רציתי להעלות ארוכ"ה:

אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה. מקשים דהול"ל אלא מאי איה שרה אשתך ושמעתי שהרב מהר"י חזן בדרשותיו כתב שהגיהו רבני קושט' אלא מאי בעו והרב מהר"ר מרדכי אצבאן מידי העלותו בעיר הקודש ירושלם ת"ו אמר מר משם הרב המפולפל מהר"ר חסדאי אלמושנינו כי הנה אם שאל ישאלו על אחד בתוך ביתו מבין ריסי עיני השואל ותנועתו ניכרת כונתו. ויש בו ג' דרכים אחד דהשואל לא ידע איה מקום כבודו ושואל עליו באמת היכן הוא. וזאת שנית שהשואל יודע כי הוא שם בחדר אחד וכונת שאלתו מדוע לא יבא פה עמנו. ועוד בה שלישיה שהוא יודע שהוא שם בחדר אחד ואינו רוצה שיבא שם אך שואל עליו לחבבו ולרמוז שאינו בא שהוא עסוק בלימוד וכיוצא או שהוא צנוע וכל עיקר שאלתו אינו כי אם לחבבו. וכל זה יובן בתנועת שאלת השואל. והנה כי כן רז"ל באו לפרש שאלת המלאכים איה שרה אשתך מה כונתם ולאיזה חלוקה מהשלש הנזכרים כיונו. לז"א יודעים היו מה"ש שרה אמנו וכו' וא"כ הדרך הראשון בשאלה הנזכר נתבטל. ואי תימא דרך שני דכונתם למה אינו בא פה. א"כ מה השיב אברהם אע"ה הנה באהל הרי גם מה"ש יודעים ושאלו למה אינה באה פה ומאי קאמר הנה באהל. ומסיק הדרך הג' לחבבה על בעלה כמה צניעותה וכיוצא. זה שמעתי בהיותי בעונת הפעוטות ועיין ביפה תואר:

תני משם ר' יוסי למה נקוד על אי"ו וכו'. עיין מ"ש רש"י ותוס' ומ"ש הרב נמקי יוסף ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן שער יוסף דף צ"ו ע"ד וצ"ז ע"א בס"ד:

עד אלישע לא הוה דחליש ואתפח. עמ"ש הרמד"ל בשתי ידות בסוף המעריך דף מ"ו ע"א: