פתח עינים על בבא מציעא פו.

דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות. שמעתי משם הרב יונתן מאשכנז דדקדק דכיון דבנגעים איירי למה לו להזכיר בכאן אהלות. ופירש דאלו אמר יחיד אני בנגעים לבד דאפשר דכונתו דיחיד הוא בסברתו ורבים פליגי עליה לז"א יחיד אני בנגעים יחיד אני באהלות להורות שכונתו שהוא יחיד בשניהם ואין כיוצא בו חכם דאם הכונה יחיד ורבים פליגי עליה הול"ל יחיד אני בנגעים ואהלות בחדא מחתא אבל לפי שכונתו יחיד ואין כיוצא בו חכם פלגינהו דאלו הוה אמר יחיד אני בנגעים ואהלות הוה משמע יחיד בשניהם דאין חכם כמותו בשניהם אבל בכל אחד לבד המצא ימצא כוותיה או חכים טפי אלא דהוא בקי בשניהם לז"א יחיד אני בנגעים יחיד אני באהלות להורות שהוא חכם בכל אחד ואין כיוצא בו אפילו בא' ואם כונתו יחיד ורבים פליגי עליה הול"ל שניהם כאחת יחיד אני בנגעים ואהלות:

קמיפלגי במתיבתא דרקיעא וכו' אמר טהור טהור וכו'. מהר"ם ן' מינץ בתשובות סימן ק' הביא ראיה מהכא דחכם שכתב פסק אינו נאמן לפרש דבריו דהא חזינן דהכא איפליגו מתיבתא עילאה עם הקב"ה. וראיתי לעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה בנימוקיו שכתב דגדול הדור מורינו הרב שארנו מהר"א יצחקי דחה ראיתו דהרי כתב הרב משפטי שמואל בתשובותיו משם רז"ל דהקב"ה שנה למשה רבינו מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים שאינו טהור אמר משה רבינו ע"ה איך נעשה א"ל הלך אחר חכמי הדור אם רוב חכמי הדור מסכימים לאיסור יהא אסור וכו' ע"ש וא"כ אין ראיה מהך דסוגיין דהכא לא בשמים וכבר נחלט הדבר לחכמי הדור אבל כשפוסק אחד כתב פסק ומשתמע לשונו לתרי אנפי מהיכא תיתי שלא יהא נאמן לומר לזה כיונתי. ובהא ניחא דפמליא של מעלה אשר כח בהם לחלוק עם הקב"ה לפלגו עם רבה ב"נ נמי ומה יוכיח הוכח רבה ב"נ אבל כיון שהקב"ה החליט הדבר לחכמי הדור ורבה ב"נ יחיד בדורו בנגעים ואהלות הכרעתו מכרעת עד כאן דברי מהר"א יצחקי. והא דמייתי הרב משם הרב משפטי שמואל הם דברי הריטב"א פ"ק דערובין משם חכמי צרפת והובא שם בעין יעקב. וחילוק זה שחילק הרב הנזכר לחלק יצא מהריב"ל ח"ג סימן קי"ו לההיא דתנורו של עכנאי ומאי דפליג הרמב"ן על הראב"ד בנקטם ראשו דהדס אף שכתב רוח הקדש הופיע בבית מדרשנו דשאני התם דכתיב לא בשמים היא. ומה שתפס מהריב"ל דברי הראב"ד שכתב רוח הקדש הופיע בבית מדרשנו כפשטן. הדין עימו. ודלא כהרב גדול בדורו מהר"ם ן' חביב בכפות תמרים דף י"ב. וכבר כתב מהר"ם ריקאנטי פרשת נשא שנגלה אליהו זכור לטוב להראב"ד ולבנו רבינו יצחק זצ"ל וכתב מהרח"ו זצ"ל דהיינו דקאמר הראב"ד בהשגות פ"ח דלולב ופ"ז דבית הבחירה רוח הקדש הופיע בבית מדרשנו עכ"ד הא למדת דדברי הרב מהריב"ל חיים וקיימים וכן משמע ממ"ש בתורת חיים למהרח"ש ח"ג סימן ס"ח דף ק"ז ע"א ע"ש: והנה במאמר זה ובמה שכפל רבה בר נחמני ואמר טהור טהור כבר כתבתי בעניותי בזה בספרי הקטן ראש דוד פרשת טהרה באורך בס"ד איכו השתא לא תעזוב נפשי אדברה נא דברות שתים ואען ואומר דלפי האמור מאי דרבה ב"נ אמר שתי' זו טהור טהור כונתו משום דלא בשמים היא אלא דבענין זה כבר היה פשוט אצלו שהוא טהור ומשום הכי אמר שהוא טהור ולא משום דהכי אמר קב"ה דהא לא בשמים היא אלא טהור טהור מסיבת שברור לי שהוא טהור אני אומר טהור: א"נ אפשר במ"ש הר"ש והרא"ש ספ"ד דנגעים משם ר"ת דפירש מאי דתנן ור' יהושע קיהה כלומר דקדק בשמועה לאחריתה ע"ש וכבר כתבנו דמ"ט פנים טהור והפכו נמסרו לחכמי הדור וז"ש טהור טהור כלומר טהור בדור ר' יהושע שדקדק בדבר וטהור בדורי שאני מסכים ותרי טהור אלו שנ"י הדורות דאמור רבנן טהור ר' יהושע בדורו ואני בדורי: א"נ כלפי מ"ש מרן בכ"מ פ"ב דטומאת צרעת דכיון דרבה ב"נ היה בשעת פטירתו מ"ש טהור לא משגחינן ביה דהוא בכלל לא בשמים כל קבל דנא לאפוקי הא אמר טהור טהור כלומר מטהר אני הן בעודני חי ואף כי אחרי מותי דכך היה פשוט לי בחיים חיותי ושיעור דבריו כך הם טהור טהור פירוש מחמת שאני סובר ואני חי טהור אנא דאמרי טהור ובא בכפלו"ן שלא יאמרו דהשתא הוא דהכריע הכי ואין הלכה כמותו דלא בשמים היא ולז"א הב"ק אשריך שגופך טהור בהיותך חי ועתה יצאת נשמתך בטהרה כלפי מ"ש טהור טהור לרמוז בחייו ובעת ההיא: ומלבד מש"ל משם מורינו הרב מהרא"י לדחות ראית מהר"ם מינץ משמעתין. הנה על פי מ"ש בספר הקדוש קנה במאמר זה דף ע"ח ע"ג אין ראיה כלל וע"ש מה שפירש מפלאות תמים דעים במאמר זה. וכבר לעיל דף נ"ט כתבתי ורמזתי שאין ראית מהר"ם מינץ ראיה לפי מ"ש בספר הקנה ע"ש. ואחר זמן נזדמן לי ספר אש דת בתורת שאלה וראיתי פרשת משפטים מ"ש ושם הביא קצת דברי ספר הקדוש קנה ודוק בדברי הרב ז"ל ואין להאריך: