פתח עינים על בבא מציעא פה.

זיל לכך נוצרת. פירוש דכבר נתקלקלו הבהמות בחטא אדה"ר ותקונם הוא השחיטה וכמו שכתבנו בעניותנו לעיל בברכות גבי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה וכבר פירשו הראשונים כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה כלומר ששלימות האדם הוא למות על מטתו ושלמות הבהמה לשחיטה אמנם אם עליך הורגנו אף שאינו שלימות האדם ליהרג מ"מ בהיות הדבר עליך אנו חושבים זה שלימות כצאן טבחה שהוא שלימותם עכ"ד והוא הדבר אשר דברו רבי זיל לכך נוצרת שזהו שלימותך. ומאי דאמרי הואיל ולא קא מרחם ליתו עליה יסורין אפשר דהיה כח בידו לתקנו. א"נ שהיה איזה חוטא מתגלגל בו ואם היה על יד רבי שחיטתו והכשר אכילתו היה נתקן כמו שאירע מעשה לרבינו מהרח"ו זצ"ל וכתוב בספר חזיונות שראיתי כתוב מטהרת ידו יד הקדש [וכזה ראיתי בספר לקוטי תורה הנדפס מקרוב עם טעמי מצות וכתוב שם פרשת ראה כי הכי קר"ה לרבינו האר"י זצ"ל בעז אחד אשר בא ונסמך על שלחנו וידע רבינו שהיה נפש אדם מגולגל בו וציוה לשחטו בכונה וכו' ע"ש] א"נ לפי פשוטו דהא מיהא היה לו לרחם כי בפעם ההיא יצילהו:

לא אצטריך עלמא למטרא. לפי פשוטו שהוא קשה לעולם ירידתו לעסקי בני אדם ולעוברי דרכים וכיוצא וכדמפרש ואזיל. ולפי מדרשו דלא היה צורך להורות דנמחלו עונות ישראל בירידת גשמים דיסורי רבי היו מכפרים ואפשר דז"ש קשה יומא דמטרא כיומא דדינא דדין גדול יש עד שנמחלים עונות ישראל כמשז"ל דאין הגשמים יורדים עד שנמחלו עונותיהם של ישראל:

פרי צדיק עץ חיים זה ר"י בר"א בר"ש ולוקח נפשות חכם זה ר"ש בר איסי בן לקוניא. פירש"י ולוקח נפשות המלמדו תורה קונהו לבן עכ"ל שרבו מתקן נפשו ויש לו שכר כאביו שהולידו ורבו קודם לאביו שאביו הביאו לעה"ז ורבו לעה"ב וז"ש ולוקח נפשות שתקן הנפש של התלמיד וגם של אביו נתוסף הארה גדולה דברא מזכה אבא וזהו נפשות תרתי ודוק:

מאי מעתה ועד עולם א"ר ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה. אפשר במ"ש ספר החסידים דזימנין אחר ג' דורות שזכו לתורה ברואין זה את זה פוסקת. והטעם דנושאין אח"כ בת עם הארץ ע"ש וז"ש לא ימושו מפיך ומפי וכו' בתנאי מעתה ועד עולם כשם דהוא עתה דהזיווגים בנות ת"ח כן יהיה עד עולם דהזיווגים הגונים ועי"ז לא ימושו מעתה ועד עולם. וז"ש ר' ירמיה תורה מחזרת על אכסניא שלה דייקא שתהיה אכסניא שלה זיווגים נאים בנות תלמידי חכמים:

מאי אמר ה' אמר הקב"ה אני ערב בדבר. אפשר דהוקשה לו דהאמרינן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואף שגוזר חכם אפשר במילי דעלמא כמ"ש המפרשים וז"ש מאי אמר ה'. לזה אמר אני ערב שכה יהיה שדרך טבע תורה מחזרת על אכסניא שלה ולא שה' גוזר כך רק טבע הענין מסייע:

רב יוסף יתיב מ' תעניתא וכו'. יש להרגיש לפי מ"ש התוספות בכתובות דף ס"ב דהא דאמרו כל שהוא ת"ח ובנו ובן בנו שוב אין תורה פוסקת היינו דוקא ברואין זה את זה א"כ מנא ליה לרב יוסף דמה שהבטיחו לו מן השמים יהיה כן ברואין זה את זה שאמר תו לא צריכנא. ושמעתי מפה קדוש הרב המופלא ח"ק כמהר"ר חיים ן' עטר זלה"ה דהנה כשהתענה רב יוסף מ' אמצעיות אמאי חזרו לקרות לא ימושו מפיך וכן בסוף קרא כל הפסוק הו"ל לקרות באמצעיות לא ימושו מפי זרעך ובסוף לא ימושו מפי זרע זרעך. אמנם לרמוז לרב יוסף שיהיו רואין זה את זה היו מקרין גם באמצעיות וכן בסוף כליה קרא להודיע שיהיו רואין זה את זה ובזה תתקיים התורה בזרעו תדיר ולהכי בכל פעם אקריוהו מרישא דקרא וק"ל: