פתח עינים על בבא בתרא עג.

האי גלא דמטבע לספינה וכו'. פירש הרב מהר"ר יונתן כי שם רמ"ז כי ספינה הוא אדם ונשמה בתוך הגוף כמ"ש בזהר הקדוש על יונה שהוא נשמה בירכתי הספינה שהוא הגוף המשוטט במים עזים בעה"ז ויצר הרע הוא הגל המטביע הספינה במים עזים ומצולות ים רק להשלים כונתו להטביעו בתחילה יבא בדבר יראה וזהו בראשונה כדי לצאת לענינו וכמו שנתבאר אצלנו בשמחת הרגל מה שפירשו כת הקודמין פסוקי ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וכו' ע"ש כי טוב הוא. והיינו דרומז על האר"ש מתחזי כי נורא חוורתא ברישיה היינו אש לבן לפתותו בדבר טוב ומוסר ויראת ה' שהוא אש לבן מצות ה' ברה מאירת עינים ובזה יוכל לפתותו ולהטביע ביון מצולה באר שחת. אבל האיש החכם יבן זאת דחרבן ראשון ושני באו עי"ז כגון מ"ש ר' זכריה בן אבקולס יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג וכיוצא ולכן ישים לבו בעומק דבריו להתרחק ממנו וז"ש ומחינן ליה באלותא דחקיק אהיה אשר אהיה כי שם רמז הגליות אהיה עמהם בצרה אחרת כמשז"ל עכ"ד הרב הנזכר: ואפשר לרמוז באופן זה האי גלא דמטבע לספינתא הוא היצר הרע שרוצה להטביע האדם הנמשל לאיש אשר בתוך הספינה כיונה כמ"ש הרב הנזכר. ומתחזי כי נורא חיורתא ברישיה כלומר דהיצה"ר שהוא אש כמ"ש בסוף קידושין חזי דאת אשא ואנא בשרא חיורתא כלומר שהוא לבן שעושה ציווי הקב"ה כמשל שאמרו בזהר הקדוש בח"ב דף קס"ג ברישיה שני' הק' הם בראשו כנודע. ואין תקנה ליצה"ר לבטלו כי אם בתורה כמ"ש בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין וז"ש ומחינן ליה באלותא הם עצים רמז לעץ החיים שהיא התורה ואמר לשון רבים אלוותא נגד תורה שבכתב ותורה שבע"פ דחקיק בה אהיה אשר אהיה וכו' כי כל התורה שמותיו של הקב"ה ודוק: