פתח עינים על בבא בתרא טו

א"ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם וכו' וסר מרע. אפשר לפרש בכתוב וגם אפשר דר' יוחנן כיון לזה בפירוש וסר מרע ולא סבר כדבסמוך כי וסר מרע ותרן בממונו וכו' אמנם הכונה כמו שפירש הרב מהר"ם אלשיך בדרשותיו פרשת שמיני במאמרם ז"ל תדעו שאדם עובר עבירה וכו' דאפילו ירא ה' אם התחיל לעבור אינו נמנע כי אם ממורא בשר ודם כרב עמרם חסידא שהוצרך לזעוק נורא בי עמרם וכו' ע"ש באורך אשר זה אצלי הדל מש"ה במשלי סימן י"ד חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח הכונה שהחכם בחכמתו ירא ואף אם באולי פתהו יצרו להתחיל בעבירה גדול כחו שהוא סר מרע אחר שכבר התחיל בו. כל קבל דנא כסיל מתעבר התחיל לעבור ובוטח שהוא מעצמו יכול לחזור ולא יעשה כאשר עשה רב עמרם ונלכד ולפירש"י מחליק ונופל כי אין בו דעת להנצל כרב עמרם. וזה אפשר שהיה מעלת איוב שהיה ירא ואף אם באולי התחיל לעבור זו כחו להיות סר מרע וזו מעלה גדולה ס"ר לו נאמר מה שלא היה יוכל עשוהו רב עמרם חסידא וזהו גדול הנאמר באיוב: אכן הדבר קשה דהוא רחוק דאיוב גדול מאברהם ח"ו ותו דמאי ראיה מייתי מדכתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה והלא מסורת היא דאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וא"כ באברהם שהיה מדבר לו לכן לא אמר אלא מקצת שבחו ואיוב שלא בפניו כתיב ירא אלהים וסר מרע. [ועתה מידי עוברי בספר דברי אמת להרב מופת דורנו מהר"י בכר דוד ראיתי בדרושים דף כ"ג שהקשה זה משם הרב מהר"ש אלגזי בתאוה לעינים וכתב שם שתירץ דמ"ש רז"ל דאומרים מקצת שבחו בפניו אינו בפניו ממש אלא כל שבחייו קרוי בפניו אפילו שאינו עומד שם וכו' והוא ז"ל השיג עליו ממ"ש רש"י פרשת בהעלותך והוא מהפסיקתא על פסוק ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ולמה משכן והפרישן ממשה לפי שאומרים מקצת שבחו וכו' והרי משה רבינו ע"ה חי היה וחשוב בפניו עכ"ד הרב דברי אמת. והא דרש"י פרשת בהעלותך ופסיקתא. הוא ג"כ בספרי שם והרב הנזכר הי"ל להזכיר שהוא ספרי. וכן אמרו בזהר הקדוש ריש פרשת ויקרא ובזהר דייק לקמיה ע"ש. ועדיפא מינה היה לו להקשות להרב דברי אמת על הרב הגדול מהר"ש אלגאזי דאמרו בספרי שם וב"ר פרשה ל"ב דאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך וכו' ע"ש. והרי גדולה מזו דאפילו שכביכול הכל בפניו. כשמדבר לנכח דוקא חשיב ליה בפניו. וק"ו עאכ"ו לאדם שכל שאינו עומד שם חשוב שלא בפניו ודוק הטב] ויראה דחדא מתרצא חברתא דודאי איוב איננו גדול מאברהם דאיוב שלא בפניו ואברהם בפניו וזהו דקדוק הלשון דאמר ר' יוחנן גדול הנאמר באיוב דלא אמר גדול איוב מאברהם ח"ו רק יותר מעלה יש בכתו' אמורה באיוב ובודאי שמה שלא נאמרה באברהם היינו משום שהיה בפניו ודוק: