פסחים עט.
Pesachim 79a · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים בֵּין שֶׁנִּטְמָא חֵלֶב וּבָשָׂר קַיָּים זוֹרֵק אֶת הַדָּם
נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח נִטְמָא חֵלֶב וּבָשָׂר קַיָּים זוֹרֵק אֶת הַדָּם נִטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאִם זָרַק הוּרְצָה
נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים בְּמֵת לֹא יִזְרוֹק וְאִם זָרַק לֹא הוּרְצָה:
בַּמּוּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵּן וְכוּ': מַתְנִיתִין מַנִּי
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם
וּבָעוֹלָה אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל וּבַמִּנְחָה אַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק
מִנְחָה מַאי עֲבִידְתֵּהּ אָמַר רַב פָּפָּא מִנְחַת נְסָכִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּקָא אָתְיָא מִכֹּחַ זֶבַח כְּגוּפֵיהּ דְּזֶבַח דָּמֵי קָא מַשְׁמַע לַן
חֵלֶב מְנָא לַן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּמָטוּ בַּהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה דְּאָמַר קְרָא וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' חֵלֶב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר
אַשְׁכְּחַן חֵלֶב יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת מְנָא לַן
הֵיכָא אָמְרִינַן דְּזָרְקִינַן מִדְּקָתָנֵי וּבַמִּנְחָה אַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק מִנְחָה הוּא דְּלָא אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת שַׁפִּיר דָּמֵי מְנָא לַן
רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר אָמַר קְרָא לְרֵיחַ נִיחֹחַ כֹּל שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב חֵלֶב וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב רֵיחַ נִיחוֹחַ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חֵלֶב הֲוָה אָמֵינָא חֵלֶב אִין יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת לָא כְּתַב רַחֲמָנָא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ הָוֵה אָמֵינָא כׇּל הָעוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וַאֲפִילּוּ מִנְחָה כְּתַב רַחֲמָנָא חֵלֶב:
מַתְנִי' נִטְמָא קָהָל אוֹ רוּבּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טְהוֹרִים יַעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה נִטְמָא מִיעוּט הַקָּהָל הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְמֵאִין וְכֹהֲנִים וּכְלֵי שָׁרֵת טְהוֹרִין אוֹ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִין וְכֹהֲנִים וּכְלֵי שֶׁרַת טְמֵאִין וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֲנִים טְהוֹרִין וּכְלֵי שָׁרֵת טְמֵאִין יַעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה שֶׁאֵין קׇרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק
אָמַר רַב חִסְדָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּטְמָא הַסַּכִּין בִּטְמֵא מֵת דְּרַחֲמָנָא אָמַר בַּחֲלַל חֶרֶב חֶרֶב הֲרֵי הוּא כֶּחָלָל
וְקָא מְטַמֵּא לְגַבְרָא דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מִיתְעֲבִיד בְּטוּמְאַת הַגּוּף דְּכָרֵת קָא מִיתְעֲבִיד
אֲבָל נִטְמָא הַסַּכִּין בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ דְּבָשָׂר הוּא דִּמְטַמְּיָא לֵיהּ לְגַבְרָא לָא מְטַמְּיָא לֵיהּ טְהוֹרִין עָבֵיד טְמֵאִין לָא עָבֵיד מוּטָב יֵאָכֵל בְּטוּמְאַת בָּשָׂר בְּלָאו וְאַל יֵאָכֵל בָּשָׂר בְּטוּמְאַת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּכָרֵת
אַלְמָא קָסָבַר רַב חִסְדָּא טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר
וְרָבָא אָמַר אֲפִילּוּ טְמֵאִין נָמֵי עָבְדִי מַאי טַעְמָא דִּכְתִיב וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר
כׇּל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל לָא קָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר כׇּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל קָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר
אִיתְּמַר הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין רַב אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרוֹב וְרַב כָּהֲנָא אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב
רַב אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרוֹב הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְרַב כָּהֲנָא מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב כָּהֲנָא מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
איבעית אימא רב דאמר - אם זרק הורצה:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
נזיר ועושה פסח נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק כו' - ריב"א אומר דלא גרס נזיר דאין חילוק בזה בין נזיר לשאר קרבנות ומה שפירש רש"י דבעי שילוח שערו תחת הדוד אין נראה שיהא עיכוב ומה שפי' נמי משום תנופה הא כל שאר שלמים נמי בעו תנופה ולא אשכחן תנא דאית ליה תנופה בנזיר…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת פסחים Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Pesachim
מתני' נטמא הקהל או רובו או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים יעשו בטומאה דהא פסח דטהורין גופיה בטומאה אתי משום כהנים. וגם אם יזהרו הכהנים שלא יגעו בבשר, מ"מ הא אין אנו דנין מצד טומאת בשר שהוא בלאו לומר כיון דגם פסח דטהורים גופי' הוא בטומאת בשר ע"כ יעשו גם הטמאים…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
גמרא מתני' מני ר"י כו' כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כו'. מהברייתא דלעיל בסמוך דקתני בכה"ג כל הזבחים שבתורה בין שנטמא בשר כו' נמי ה"מ לאתויי דאתיא מתני' כר"י אלא דבעי לאסוקי עלה דהך ברייתא מנחה מאי עבידתא כו' ויותרת הכבד כו' מנלן כו' וק"ל:
- חכמת שלמה על פסחים Chokhmat Shlomo on Pesachim
בד"ה אין מחשבת כו' לפי אכלו לגבי שחיטה כתיב כצ"ל:
- גליון הש"ס על פסחים Gilyon HaShas on Pesachim
בטומאת הגוף דבכרת. עי' ר"ש פ"א מ"ד דאהלות:
- מהר"ם על פסחים Maharam on Pesachim
ברש"י ד"ה הללו עושין וכו' לא עבדי בטומאה דהוי רובה וטמאים לא מידחו לשני דהוי נמי רובא וכו' כצ"ל:
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
ואי בעית אימא רב דאוקמי למתני' לכתחלה אבל דיעבד אם זרק הורצה כר' יהושע דתניא ר' יהושע אומר נזיר ועושה פסח נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם ואם זרק הורצה נטמאו בעלים במת לא יזרק ואם זרק הורצה.
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
תוס' ד"ה או. אע"פ כו'. עי' בגה"ש ולעד"נ דכוונת התוס' איננה לקושיא רק דינא אשמעינן דא"צ ליזהר מליגע בבשר וגם לשון הגה"ש במש"כ הזריקה מתעבדת בטוה"ג דבכרת אינו מדוייק דטמא ששמש איננו בכרת אלא במיתה ביד"ש. ומאי דאמרי' בגמרא כי מיתעביד בטוה"ג דבכרת כו' היינו משום…
- תוספות רי"ד על פסחים Tosafot Rid on Pesachim
לא שנו אלא שניטמאת הסכין בטמא מת דקא מטמא גברא גו פי' כו' פי' וכיון דקא מיטמא גברא גופי' שרינן לכל ישראל למיעבד בטומאה ולא אמרי' יטמאו מקצת וישחטו וכל ישראל יעשו בטהרה ומה צורך להיטמא כולן שאם לא יעשו כל הציבור בטומאה אותם היחידים אם יטמאו בעזרה יתחייבו כרת…