פסחים מה:
Pesachim 45b · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →אֵינוֹ חוֹצֵץ וְאֵינוֹ עוֹבֵר בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עָשׂוּי לְחַזֵּק חוֹצֵץ וְעוֹבֵר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת אֲבָל בִּכְזַיִת אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם הֶעָשׂוּי לְחַזֵּק חוֹצֵץ וְעוֹבֵר
קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי אָמַר רַב הוּנָא סְמִי קִילְּתָא מִקַּמֵּי חֲמִירְתָּא
רַב יוֹסֵף אָמַר תַּנָּאֵי שָׁקְלַתְּ מֵעָלְמָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הַפַּת שֶׁעִיפְּשָׁה חַיָּיב לְבַעֵר מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְשׁוֹחְקָהּ וּלְחַמֵּעַ בָּהּ כַּמָּה עִיסּוֹת אֲחֵרוֹת
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְקוּיֶּימֶת לַאֲכִילָה אֲבָל כּוֹפֶת שְׂאוֹר שֶׁיִּיחֲדָהּ לִישִׁיבָה בָּטְלָה מִדְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בָּטְלָה מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לֹא בָּטְלָה אַלְמָא קָסָבַר כׇּל כְּזַיִת אַף עַל גַּב דִּמְבַטֵּל לָא בְּטִיל
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי תָּרֵצְתְּ בִּכְזַיִת פָּחוֹת מִכְּזַיִת מִי תָּרֵצְתְּ אֶלָּא הָא וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּמְקוֹם לִישָׁה הָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם לִישָׁה
אָמַר רַב אָשֵׁי לָא תֵּימָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם לִישָׁה אַגַּבַּהּ דְאַגָּנָא אֶלָּא אַשִּׂיפְתָּא דְאַגָּנָא
פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא זִמְנָא דְּאָטֵיף וּמָטֵי לְהָתָם קָא מַשְׁמַע לַן
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר
אִינִי וְהָאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב אִם טָח פָּנֶיהָ בְּטִיט בָּטְלָה טָח אִין לֹא טָח לָא
מַאן דְּמַתְנֵי הָא לָא מַתְנֵי הָא
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב אִם טָח פָּנֶיהָ בְּטִיט בָּטְלָה וְכוּ'
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים וְחוּט שֶׁל בָּצֵק בֵּינֵיהֶן רוֹאִין כׇּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל הַחוּט וְנִיטָּלִין עִמּוֹ חַיָּיב לְבַעֵר וְאִם לָאו אֵינוֹ חַיָּיב לְבַעֵר
אָמַר עוּלָּא לָא אֲמַרַן אֶלָּא בַּעֲרֵיבָה אֲבָל בַּבַּיִת חַיָּיב לְבַעֵר
מַאי טַעְמָא דְּזִימְנִין דְּכָנֵישׁ לְהוּ וְנָפְלִי גַּבֵּי הֲדָדֵי
אָמַר עוּלָּא בָּעוּ בְּמַעְרְבָא בַּיִת וַעֲלִיָּיה מַהוּ בַּיִת וְאַכְסַדְרָא מַהוּ שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה מַהוּ
תָּנוּ רַבָּנַן הַפַּת שֶׁעִיפְּשָׁה וְנִפְסְלָה מִלֶּאֱכוֹל לָאָדָם וְהַכֶּלֶב יָכוֹל לְאוֹכְלָהּ מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין בִּכְבֵיצָה וְנִשְׂרֶפֶת עִם הַטְּמֵאָה בַּפֶּסַח מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה
כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן כְּלָל אָמְרוּ בִּטְהָרוֹת כׇּל הַמְיוּחָד לְאוֹכֶל אָדָם טָמֵא עַד שֶׁיִּפָּסֵל מִלֶּאֱכוֹל לְכֶלֶב כְּמַאן דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן
תָּנוּ רַבָּנַן עֲרֵיבַת הָעַבְּדָנִין שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ קֶמַח תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים חַיָּיב לְבַעֵר קוֹדֶם שְׁלֹשָׁה יָמִים אֵינוֹ חַיָּיב לְבַעֵר אָמַר רַבִּי נָתָן בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא נָתַן לְתוֹכָהּ עוֹרוֹת אֲבָל נָתַן לְתוֹכָהּ עוֹרוֹת אֲפִילּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה אֵין חַיָּיב לְבַעֵר
אָמַר רָבָא הֲלָכָה כְּרַבִּי נָתָן אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד וַאֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת:
וְכֵן לְעִנְיַן טוּמְאָה אִם מַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ וְאִם רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ הֲרֵי הוּא כַּעֲרֵיבָה:
מִי דָּמֵי הָתָם בְּשִׁיעוּרָא תַּלְיָא מִילְּתָא הָכָא בִּקְפִידָא תַּלְיָא מִילְּתָא
אָמַר רַב יְהוּדָה אֵימָא וּלְעִנְיַן הַטּוּמְאָה אֵינוֹ כֵּן
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הָא וְכֵן לְעִנְיַן טוּמְאָה קָתָנֵי אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר וְכֵן
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
אינו חוצץ - אם נטמאת ובא להטבילה דבטיל לגבי עריבה:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
כופת שאור שיחדה לישיבה בטלה - אע"פ שראוי לאכילה כיון שאין מקיימין אותו לאכילה בטלה כמו לענין טומאה דאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קכט.) דבטלה אע"פ שראוי לאכילה כדאמרינן התם בית שסיככו בזרעים טהרו וטומאתו לאו דאורייתא דאי דאורייתא א"כ מצינו אוכלים דמטמאי טומאה…
- ריטב"א על פסחים Ritva on Pesachim
תנו רבנן הפת שעיפשה ונפסלה מאכילת אדם והכלב יכול לאוכלה. כתב הרי"ע ז"ל מדברי רב אלפסי נראה דחייב לבער אפי' נפסלה מאכילת אדם שכן כתב הא אם נפסלה מאכילת כלב אינה צריכה שריפה ולדידיה מתניתא תרתי אשמעינן שהוא חייב לבער ושהוא מותר לטמאה אבל יש אומר דלא אתי…
- חידושי חתם סופר על פסחים Chidushei Chatam Sofer on Pesachim
כופת שאור שייחדה לישיבה כ' תו' דבראוי לאכילה נמי פליגי לע"ד לא רצו לפרש דשמעתין מיירי דוקא בראוי לאכילה דאדרבא משמע דמיירי מעיפשה שאינו ראוי לאכילה אלא דבראוי לאכילה נמי איתא להא מילתא ומייתי ראי' מבית שסיככו בזרעין שטהרו מטומאתן טומאת אוכלי' ש"מ דבראוי…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
תוס' בד"ה כופת שאור כו' דכי היכי דפליגי לענין טומאה כו' דרבנן סברי כו' ה"נ פליגי גבי חמץ עכ"ל מפי' מהרש"ל דתנאי דשמעתין פליגי בהכי ת"ק סבר אף אם טחו בטיט כו' הוי לתקנו ולא לקלקלו ומ"ה לא בטל ורשב"א סבר בכל שינוי מעשה יכול לבטלו והא דיחדו לישיבה איירי עכ"פ…
- חכמת שלמה על פסחים Chokhmat Shlomo on Pesachim
תוס' בד"ה כופת כו' לתקן אלא לקלקל כו'. נ"ב פי' שעשה בו שינוי מעשה לקלקלו ומ"ה ת"ק סבר אפילו יחדו לישיבה ואף טחו בטיט ועשה בו שינוי מעשה הוי לתקנו ולא לקלקלו ומ"ה לא בטיל ורשב"א סבר בכל שינוי מעשה יכול לבטלו ודו"ק. והא דיחדו לישיבה איירי עכ"פ שעשה בו שינוי…
- הגהות יעב"ץ על פסחים Haggahot Ya'avetz on Pesachim
גמ' אמר ליה אביי הא וכן כו'. נ"ל מלת ליה ט"ס:
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
ואיכא דמתני לה לדרב יהודא אסיפא דקתני ואם לאו בטל במיעוטו ודייקינן לא שנו פחות מכזית בטל אלא במקום שעשוי לחזק שנעשה כעץ אבל כזית אפילו במקום העשוי לחזק אסור וחייב לבער וכן במקום שאין עשוי לחזק אפי' כל שהוא אסור. תניא כלישנא קמא תניא כלישנא בתרא קשיין אהדדי…
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
גמרא אר"ה סמי קילתא מקמי חמירתא. עפירש"י ואף לר"פ דמסיק לקמן בפי' חוצץ דמתניתין לענין הורדת טומאה לעריבה והוה חומרת חמץ קולא לגבי חציצה י"ל דכיון דצריך ליטלו יהיה אפילו משום חומרא ממילא חוצץ: