פסחים לב.
Pesachim 32a · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאֶחָד הַסָּךְ אֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ וְחוּמְשָׁא דְחוּמְשָׁא
אִיבַּעְיָא לְהוּ כְּשֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם אוֹ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם כׇּל הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּוַדַּאי כִּדְמֵעִיקָּרָא מְשַׁלֵּם לְפִי דָּמִים דְּלָא גָּרַע מִגַּזְלָן דִּתְנַן כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה
כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה מַאי לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם דְּאָמַר לֵיהּ גְּרִיוָא אֲכַל גְּרִיוָא מְשַׁלֵּם אוֹ דִילְמָא לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם בְּזוּזָא אֲכַל בְּזוּזָא מְשַׁלֵּם
אָמַר רַב יוֹסֵף תָּא שְׁמַע אָכַל גְּרוֹגְרוֹת וְשִׁילֵּם לוֹ תְּמָרִים תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם אַמְּטוּ לְהָכִי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה דְּאָכֵיל גְּרִיוָא דִגְרוֹגְרוֹת דְּשָׁוְיָא זוּזָא וְקָא יָהֵיב גְּרִיוָא דִתְמָרִים דְּשָׁוְיָא אַרְבְּעָה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם אַמַּאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה בְּזוּזָא אֲכַל בְּזוּזָא קָא מְשַׁלֵּם
אָמַר אַבָּיֵי לְעוֹלָם לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם וְאַמַּאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה דַּאֲכַל מִידֵּי דְּלָא קָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֹינֵיהּ וְקָא מְשַׁלֵּם מִידֵּי דְּקָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֹינֵיהּ:
תְּנַן הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח בְּשׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם חָמֵץ בַּפֶּסַח בַּר דָּמִים הוּא אִין הָא מַנִּי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא דְּאָמַר חָמֵץ בַּפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה
אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא בְּמֵזִיד פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים אִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַמַּאי פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה דְּתַנְיָא רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין וְכוּ'
כְּתַנָּאֵי הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְחַיֵּיב אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְרַבִּי עֲקִיבָא וּמָה הֲנָאָה יֵשׁ לָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמְּשַׁלֵּם
אָמַר לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּתְרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר הַסָּקָה תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ לֹא הֶיתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶיתֵּר הַסָּקָה הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לִתְרוּמַת תּוּתִים וַעֲנָבִים שֶׁנִּטְמְאָה שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ לֹא הֶיתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶיתֵּר הַסָּקָה
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהֶחֱמִיצָה אֲבָל מַפְרִישׁ תְּרוּמַת חָמֵץ דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ קְדוֹשָׁה
תַּנְיָא אִידַּךְ וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ פְּרָט לָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח שֶׁפָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי עֵצִים דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא מְחַיֵּיב אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא וְכִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְכִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ לָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמְּשַׁלֵּם
אָמַר לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּתְרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר הַסָּקָה תֹּאמַר בָּזוֹ שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ לֹא הֶיתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶיתֵּר הַסָּקָה אָמַר לוֹ אַף בְּזוֹ יֵשׁ לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר הַסָּקָה שֶׁאִם רָצָה הַכֹּהֵן מְרִיצָהּ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ אוֹ מַסִּיקָהּ תַּחַת תַּבְשִׁילוֹ
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
גמ' ואחד הסך - דאמרי' בפ' בתרא דיומא (דף עו:) סיכה כשתיה ושתיה בכלל אכילה והכא כתיב כי יאכל קדש בשגגה דאילו גזלה והשליכה לנהר אפי' בשוגג דלא ידע שהיא תרומה אינו משלם חומש אלא קרן כשאר מזיק חולין דעלמא דאמר מר (לקמן ע"ב) כי יאכל פרט למזיק:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
דבר הראוי להיות קודש פרט לאוכל תרומת חמץ - פי' הפסוק משמע שיתן לו דבר הראוי להיות קודש כמו שאכל וא"כ מה שאכל בעינן דבר הראוי להיות קודש וחמץ בפסח אינו ראוי להיות קודש כדתניא לעיל אבל מפריש חמץ ד"ה אין קדוש אע"ג דבכל ענין פטור הכא מתשלומין אפי' שהיה לה שעת…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת פסחים Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Pesachim
גמרא איבעי להו כשהוא משלם (מי שאכל תרומה בשוגג דקפיד רחמנא אתשלומי פירות ולא מעות) לפי מדה משלם או לפי דמים משלם, כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא זוזא לא תבעי לך, דודאי כדמעיקרא משלם לפי דמים דלא גרע מגזלן. קשה לי, הא מ"מ נ"מ דאם לפי מדה משלם, יכול…
- חידושי חתם סופר על פסחים Chidushei Chatam Sofer on Pesachim
סבר לה כרנבה"ק. עי' בתוספות כתובות פ' אלו נערות שהק' דה"ל לרש"י להק' הכא ג"כ מדאגבה' קני' מתחייב בנפשו לא הוי עד דאכלה כדפריך התם גבי חלבו של חברו ובס' הפלאה מקשה אמאי לא הקשו קושייתם אהך דלעיל כ"ט א' גבי האוכל חמץ של הקדש מעל ומוקי ליש אומרים כרנבה"ק ה"ל…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
בפרש"י בד"ה כר' נחוניא כו' דאי שגג בחמץ והזיד בתרומה מאי חומש איכא ואי כו' עכ"ל הכא לא קשיא ליה אמאי משלם כלל כדקשיא ליה גבי הזיד בחמץ אמאי משלם הא איחייב ליה כרת משום דאיכא למ"ד בפרק אלו נערות דר' נחוניא נמי דפוטר מתשלומין היינו דוקא משום כרת ולא משום מיתה…
- חכמת שלמה על פסחים Chokhmat Shlomo on Pesachim
תוס' בד"ה דבר הראוי כו' וחמץ בפסח אינו ראוי להיות קודש כו'. נ"ב פי' להיות עכשיו קודש וחמץ בפסח אינו ראוי להיות עכשיו קודש אם לא היתה תרומה כבר והשתא פריך שפיר הלא אף היא ראויה להיות קודש ולהקדישה עתה דלא אמרו דברי הכל אינו קדוש אלא דאחמין במחובר שלא היה שעת…
- גליון הש"ס על פסחים Gilyon HaShas on Pesachim
גמ' דלא גרע מגזלן. ק"ל הא מ"מ נ"מ דאם אינו חייב רק מדין גזלן יכול לשלם חד גריוא בפירות לצאת ידי כפרה והשאר משלם במעות והכהן יכול למחול וגם החומש הוא רק מן חד גריוא. אבל אם לפי דמים צריך לשלם ד' גריוא וחומש' מפרי והכהן אין יכול למחול:
- הגהות יעב"ץ על פסחים Haggahot Ya'avetz on Pesachim
גמ' יהיב גריוא דתמרים לשויא ארבעה. נ״ב אע"פ שתאנים מוקדם בפסוק עיין שבחן של תמרים כתובות (דף י ע"ב):
- מהר"ם על פסחים Maharam on Pesachim
בתוס' ד"ה דבר הראוי וכו' כלומר הואיל ואין לו הנאה בה אית לן למעוטי מקרא וכו' פירוש דמאחר דאסור בהנאה אין כאן נתינה ובתרומה נתינה כתיב דכתיב תתן ולכך אין ראוי להיות קודש. ואם כן אית לן למעוטי מקרא דונתן אבל אי הוה מותר בהנאה לא נוכל למעוטי מקרא דונתן ונו'…
- פני יהושע על פסחים Penei Yehoshua on Pesachim
בגמרא כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי כו' לא תיבעי לך דלא גרע מגזלן דתנן כל הגזלנין כו'. ולכאורה לשון דלא גרע מגזלן אינו מדוקדק דהא ודאי גרע דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ילפינן מאשר גזל איכא למימר דהיינו משום דגזל במזיד ונתכוין לקנותו משו"ה מהאי שעתא אוקמא…
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
תנן התם בתרומה פ"ו האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחד אוכל תרומה טהורה ואחד אוכל תרומה טמאה משלם חומשא וחומש חומשא והוא חומשא מלבר כדקתני בהדיא שיהא הוא וחומשו חמשה שנאמר ויסף חמישיתו עליו דברי ר' יאשיה:
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
גמרא דלא גרע מגזלן. עי' קושיית הגה"ש. ולעד"נ דזה לא מיבעיא להו דאם שלם לפי מדה ודאי מתכפר. כיון דכל ענשו אינו רק מפני אכילתו והוא לא אכל רק גריוא כי קמב"ל אם מתכפר גם בשילום לפי דמיו אף שאינו כפי המדה ובזה נדחה ג"כ מה שהביא בתוספותיו בתרומות פ"ו אות מ"ד…