פסחים קכא:

רַבִּי שִׂמְלַאי אִיקְּלַע לְפִדְיוֹן הַבֵּן בְּעוֹ מִינֵּיהּ פְּשִׁיטָא עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה כֹּהֵן מְבָרֵךְ אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ

כֹּהֵן מְבָרַךְ דְּקָמָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה לָא הֲוָה בִּידֵיהּ אֲתָא שְׁאֵיל בֵּיהּ מִדְרְשָׁא אֲמַרוּ לֵיהּ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם וְהִלְכְתָא אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם:

הֲדַרַן עֲלָךְ עַרְבֵי פְסָחִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת פְּסָחִים