פסחים קח:

שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה שְׁתָאָן חַי יָצָא שְׁתָאָן בְּבַת אַחַת יָצָא הִשְׁקָה מֵהֶן לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵיתוֹ יָצָא

שְׁתָאָן חַי יָצָא אָמַר רָבָא יְדֵי יַיִן יָצָא יְדֵי חֵירוּת לֹא יָצָא

שְׁתָאָן בְּבַת אַחַת רַב אָמַר יְדֵי יַיִן יָצָא יְדֵי אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת לֹא יָצָא הִשְׁקָה מֵהֶן לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵיתוֹ יָצָא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְהוּא דְּאִשְׁתִּי רוּבָּא דְכָסָא

מֵיתִיבִי אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית אֶחָד חַי וְאֶחָד מָזוּג אֶחָד חָדָשׁ וְאֶחָד יָשָׁן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ טַעַם וּמַרְאֵה יַיִן קָתָנֵי מִיהַת כְּדֵי רְבִיעִית וְאַתְּ אָמְרַתְּ כּוֹס יָפֶה

אָמְרִי אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא מַאי כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה דְּקָאָמַר לְכׇל חַד וְחַד דְּהָוֵי לְהוּ כּוּלְּהוּ רְבִיעִית

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ טַעַם וּמַרְאֶה אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם

תָּנוּ רַבָּנַן הַכֹּל חַיָּיבִין בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים וְאֶחָד תִּינוֹקוֹת אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וְכִי מָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לְתִינוֹקוֹת בְּיַיִן אֶלָּא מְחַלְּקִין לָהֶן