פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ד:ג

גם בלא דעת. עי' כל זה בקהלת רבה פסוק כי את כל מעשה דף קט"ז א' ועי' במ"ר פרשה ט' ריש סימן י"א מש"כ ועי' לקמן פרשה כ"א ריש סי' ב' רגלים ממהרות לרוץ לרעה הוי רץ למצוה וכו'. והדרשה ע"פ מדה ט' ומדה ו' ק"ו ומדה ל"א ומדה כ' וכאלו כתוב ואץ ברגלים בלא דעת נפש לא טוב וק"ו בדעת נפש לא טוב. וזהו מ"ש ולא עוד. וגם חוטא שתיבת גם אין לו ענין ברישא דקרא:

ר"י אומר בחטאות ואשמות. כמ"ש חגיגה דף ז' דר"ל רמי כתיב אבא ביתך בעולות וכתיב הוקר רגלך ומשני כאן בחטאות ואשמות כאן בשלמים ועולות ע"ש בגמ' שהם שיטות הפוכות ומחולקות. ובקה"ר שם גירסא אחרת והובא המאמר לכאן לפרש שמ"ש בלא דעת שאם חטא בלא דעת וצריך להביא חטאת לא טוב וכמ"ש כאן או הודע שאח"כ נודע לו ומ"ש אחר דברי ר"ל ד"א גם בלא דעת הוא טעות שכבר אמר ד"א קודם דבר ר"י וצ"ל הה"ד גם בלא דעת וגם ר"ל יודה בזה וכן הוא בילקוט משלי י"ט. אך שאר דברי הילקוט שם זרים ומשונים: