פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה לב:א

סביב רשעים יתהלכון. וס"ד כרום זולות לבני אדם וכל הענין במדרש תהלים י"ב ואם פירושו שרשעים יתהלכו סביב לא פירש לאיזה דבר יסבבו ואם פירושו שאחרים יתהלכו סביב להרשעים לא פירש מי יסבב את הרשעים ומאחר שלא פירש בהכרח שמפורש כאן היינו ע"פ מדה ו"ז סביב רשעים יתהלכו הצדיקים כמ"ש ויצאו (הצדיקים) וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. והצדיקים כתובים בפסוק הקודם והיה מדי חודש בחדשו וגו' יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה' וכמ"ש פסיקתא פר' א'. יבואו כל ישראל אינו אומר אלא כל בשר כל מי שבישר ביצרו וכו' ע"ש וגם כאן בפסוק סביב רשעים הנה כתוב תחלה אתה ה' תשמרם כמ"ש לעיל פר' כ"ו בסי' א' בביאור:

ואמר ביום ההוא. היינו ביום הישועה העתידה שאז יודו ויתנו שבח על היסורים ישוב אפך ממני וינוח על שונאי וכמ"ש בסדר נצבים ונתן ה' אלהיך את האלות האלה על שונאיך אשר רדפוך. כי זה כלל גדול זה ישפיל וזה ירים אמלאה החרבה:

אימתי כרום זולות. סוף הפסוק של סביב רשעים יתהלכון באיזה זמן יתהלכון הצדיקים סביב הרשעים כשירומם הקב"ה וכו' וזהו כרום מלשון רוממות וא"כ היל"ל כיקר זולות שזולות הוא מלשון בזיון והיפך בזיון הוא יקר וכבוד ע"כ דורש עוד מלשון כרם כשירומם כרם זולות מזולזל ושפל וזה ע"פ מדה י"ז כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וע"פ מדת ממעל ובמדרש תהלים גורס כרם כתיב ודורש הכתיב וגם הקרי כרום על ההתרוממות:

עוקף עלינו את המקרא. מעקם ומעוות לפרש מ"ש סביב רשעים על הצדיקים שמסבבים לרשעים וא"כ היל"ל סביב לרשעים ואז היינו מוכרחים לדרוש שהצדיקים מסבבים לרשעים אך מדכתיב רשעים משמע שהרשעים מסבבים אלא שלא פירש מה מסבבים ודורש ע"פ מדות הנ"ל שהרשעים מסבבים את הצדיקים כמ"ש קרנו תרום בכבוד רשע יראה וכעס שניו יחרוק ונמס תאות רשעים תאבד וזה יהיה לעתיד כמ"ש אחרית רשעים נכרתה כשירומם דבר שהוא עתה מזולזל ובזוי הם המצות שהם בזוים בעיני עובדי כוכבים ואז קרנו תרום קרן הצדיקים וכמ"ש יירם קרן לעמו וגו':

מה לך יוצא וכו'. לשון המכילתא יתרו פסוק לא תעשה לך פסל:

פרגול. פי' במ"ע בלשון יוני שוט ורצועה לרדות:

מה המכות האלה. וס"ד בין ידיך ואמר אשר הוכתי בית מאהבי וזהו שאמר המכות האלה גרמו לי להאהב ודורש אשר הוכתי ובית מאהבי וכי המכים הם מאהבים הלא הם השונאים ע"כ דורש שהמכות גרמו להנלקה להיות אהוב לה':

ד"א אימתי כרום זולות. עתה חוזר לענין הפרשה ודורש מ"ש סביב רשעים יתהלכון ע"פ מדה מ"ש כאן ויצא בן אשה ישראלית שהיה בתוך המחנה בתוך כלל ישראל ויצא מן המחנה להלוך סביב למחנה ואז חרף וזלזל ונודע שהוא ממזר ומ"ש כרום לשון פרסום שנודע ונתגלה לכל וזהו כרום זולת שנתזלזל אצל בני אדם כשנודע שהוא ממזר ומ"ש כרמן של ממזרים פי' נטיעתם ושורשם שנתרחק מן הקהל הוא לזרעו לעולם:

פרסמן ע"י משה. עיקר הכוונה על מ"ש ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי הרי פרסמו שהיה ממזר ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ישראל כשר והוא ממזר על שבא מאשת איש ברצונה. עי' לקמן פר' זו סימן ד':