פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה לא:ט

שמש ירח עמד זבולה. כמ"ש נדרים דף ל"ט שמש וירח בזבול מאי בעי והא ברקיע קביעי ע"ש ועי' במ"ר פר' י"ח סי' כ' וכאן מתרץ באופן אחר שבזבול שם מקום הביהמ"ק של מעלה ושם בהכרח שיעלו ויטלו רשות וכמ"ש בחגיגה דף י"ב ועל זה אומר כשעומד בזבול מקום השכינה אז לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתיך על ששם כהים עיניהם מזיו השכינה והולכים לאור חציו וחניתו:

חרדל של דם. עי' לעיל פר' כ"ד סי' ג' חדרה או חרדא דדמא ובמדרש תהלים י"ט וילקוט שם טיפה של דם ועל שמדמה לאורח של נשים שמטמא בטפת דם כחרדל לכך אמר לשון חרדל של דם:

לרוץ אורח. והיל"ל לרוץ בעולם לדרוש ע"פ גז"ש אורח כנשים:

יושב בדין על גלגל חמה. ובמדרש תהלים הגירסא בכל יום עומדים בדין לפני הקב"ה לפי שהם מתביישים לצאת ואומרים שהבריות משתחוים לנו ומכעיסים להקב"ה ומה הקב"ה עושה להם מאיר בהם חציו והם יוצאים בע"כ:

בבוקר בבוקר יתן וגו'. למה דווקא בכל בוקר ע"כ דורש כפי משמעות התיבות ולא כפי הענין שהקב"ה שופט בכל בוקר את האור הוא השמש כמ"ש ויקרא אלהים לאור יום שאינה רוצה לצאת והקב"ה שופט אותה וע"כ לא פסק בשום יום האור וכמ"ש בישעי' מ' כ"ו שאו מרום עיניכם וגו' מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר ואף שהדבר טבעי לשמש שיתאדם מראיתו קודם שקיעת החמה שאז היא קרובה לארץ והאדים מפסיקים ונראית לנו אדומה עכ"ז כל הטבעים מלמדים אותנו דעת כמ"ש מלפנו מבהמות הארץ וגו' או שיח לארץ ותוריך וגו' אף כי מאורות אשר יצרם בדעת בבינה ובהשכל נוצרו ללמד אותנו חכמה ומוסר:

לא בהתין. בילקוט הגירסא לא חכמין ולא בהתין לא חכמין הוא פירושו של ולא יודע עול ולא בהתין הוא פירש של תיבת בושת שתיבת ולא נמשך גם לתיבת בושת ע"פ מדה כ"ב כאלו כתוב ולא יודע עול ולא בושת עול:

חמיין להון לקיין. רואים את המאורות שלקין והיה להם ללמוד מזה שאינם אלהות וגם לוקים בעונותם ועכ"ז אינם בושים מלעבדם עוד וכל זה הובא דרך אגב שצוה להאיר במשכן והרי הוא מאיר לשמש ולירח ולאורה הוא צריך כמ"ש בסוף סימן הקודם וזהו ויקחו אליך שמן זית זך לזכותך ואולי כוונתו לרמוז בתיבת זך לזכותך וכמ"ש בסימן ט' אלא לזכותך: