פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כט:יב

ר"י ור"ל. בא לפרש מ"ש כאן זכרון תרועה מקרא קודש ובסדר פינחס כתוב יום תרועה יהיה לכם ובירושלמי פרק ד' דר"ה מאמר זה בשלימות ובפסיקתא פר' מ' סוף סימן ב' בקיצור:

בזמן שבא בשבת. ונמסר הדבר לחכמים לקיים שני הפסוקים:

אמר רשב"י. כאן חסר והגירסא בירוש' שם מעתה אפילו במקדש לא ידחה פי' מאחר שדורשים פסוק זכרון תרועה כשחל בשבת א"כ אף במקדש לא ידחה ע"כ דורש ממ"ש רשב"י על שבמקדש יודעים זמן של ר"ה באמת באין ספק ע"כ דוחה ומקשה עוד שם א"כ כל מקום שיודעים בוודאי ידחה ועל זה תירץ ממ"ש רשב"י יום תרועה ועשיתם עולה שבמקום שמקריבים קרבנות יהיה תמיד יום תרועה ואפילו בשבת וכאן חסר כל זה ע"כ אין טעם לדברים:

וכאן כתיב ועשיתם. ודורש ע"פ מדה י"ו מדבר שהוא מיוחד במקומו שע"י שעושים תשובה ביום זה ונידונין לטובה אינם אותם בני אדם שהיו תחלה כשהיו חייבים וכלשון הפסיקתא אמר הקדוש ברוך הוא בני עשו תשובה באלו יו"ד הימים בורא אתכם בריה חדשה כענין שנאמר ויעש אלהים את הרקיע וכמ"ש לקמן פר' ל' סוף סי' ג' ועם נברא ומ"ש כאן כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה נאום ה' עומדים לפני כן יעמד זרעכם ושמכם שיהיה כשמים וארץ חדשה כן יעמדו ישראל לפני ה' בריה חדשה וכמו שם אשר אני עושה כך כאן ועשיתם והנה כאן כתוב והקרבתם רק בסדר פינחס כתוב ועשיתם עולה לריח ניחוח כדי לדרוש ועשיתם ע"פ מדת ממעל ומנגד שעל שיעשו מעשים חדשים יהיו בריה חדשה: