פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כט:יא

כל השביעין. במ"ר פר' ג' סימן ח' ופר' י"ב סימן י"ז ודורש ד"א בחודש השביעי:

שנאמר ודוד הוא השביעי. צ"ל דוד השביעי בד"ה א' ב' י"ד:

בחודש השביעי. ונתנו בו מצות הרבה ר"ה שופר יוה"כ תשובה מחילה סליחה וכפרה סוכה לולב ד' מינים ניסוך המים קרבנות הרבה שבעים פרים ערבה עצרת חג האסיף:

ושבעה שמות לארץ. הנה ארץ אדמה תבל ידוע וארקא ירמיה יו"ד די שמיא וארקא לא עבדו ציה כמ"ש ירמיה ב' ו' בארץ ציה וצלמות הושע ב' כ' ושתיה כארץ ציה נשיה כמ"ש תהלים פ"ח וצדקתך בארץ נשיה אך גיא צ"ע שאיני יודע מקומו במקרא ויתכן מאד שהכוונה על מ"ש תהלים כ"ג גיא צלמות וכמ"ש ישעיה ט' א' אך נמצא בפיוט גיא ואפסיה ועיין מדרש משלי ח' יושבו בארץ צלמות ובירמיה ב' ו' בארץ ציה וצלמות דחשיב יו"ד שמות לארץ ונותן טעם לכולם ועי' מדרש כונן: