פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כח:ב

דתנינן תמן. מנחות ס"ו במשנה:

ושטחוהו בעזרה. והעזרה לא היתה מקורה מלמעלה וגם השערים היו פתוחים:

מהיכן אתה חי. שבלתי הזרי' היתה הקבואה מעורבת במוץ ותבן ועפר ולא היה ראוי למאכל אדם:

אלא שכר הרוח. בפסיקתא שם ל"ג תיבות אלא. ובקה"ר שם הגירסא ואין אתה נותן לי שכר הרוח:

מה יתרון לו שיעמול לרוח. לשון הפסוק קהלת ה' ט"ו וכמ"ש במדרש שם על פסוק זה דף צ"ח ב' הא אין נותנים את העומר אלא שכמר אותו הרוח הוי מה יתרון לו שיעמול לרוח:

אמרו לי' ב"ק. שלא קראת לב"ק והוא כתב כן ורבי הבין שעל שלא קראו למי שהיו צריכים לקרוא ע"כ כתב כן:

מגיסיא עליל. תרגום קערת כסף מגיסיא דכסף וכתב המ"ע שגם בלשון יוני ורומי נקרא הקערה מגיסא וע"כ נקרא האכילה מגיס כדלקמן:

תלת מאוון דמתלין. עי' ב"ר פר' ע"ח סימן ז':

דלא צווחת יתי. ומסיים במדרש קהלת ולא כן אמר שלמה מה יתרון לאדם וגו' מאחר שדור הולך ודור בא:

אריסיא דיגסון. בקוה"ר הגירסא אריסטון ופי' בעלי סעודה: