פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כח:א

מה יתרון לאדם. קהלת רבה פסוק זה דף פ"ב ושם מפורש פסיקתא רבתי פ' י"ח:

שמח בחור בילדותיך. משמע מה שימי הבחורות מבקשים שמח עמה ויטב לבך בה שהם אך תאות הבל והוללות:

הותרה הרצועה. של הדיין השופט המעניש לעושי רעה:

יפה אמר שלמה. שאם יעשה הבחור מה שבכחו דברים שלא יירא מהמשפט האלהי ויטיב בעיני אלהי המשפט יהיה אך טוב בתורה ובמצות:

בכל עמל ושתק. שלא היה מפרש יותר אך מאחר שפירש בעמלו בהכרח שכוונתו בעמל של עצמו בעניני עוה"ז אין יתרון ואינו מועיל ואם לא פירש תחת השמש היינו אומרים שאין לו יתרון כלל אפילו בדברים שלמעלה מן השמש והמנהג הטבעי אך התורה והמצות הם למעלה מן המנהג הטבעי עי' ב"ר פר' י"ג סי' ז':

כל מה שהצדיקים. פי' שעיקר עסקם בתורה ומצות וכל מעשים שעושים בעניני עוה"ז נשקלים רק בפלס התורה הם הזוכים שיחדש פניהם כגלגל חמה לעתיד וכמ"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וזהו תחת השמש ועי' לקמן פר' ל' סימן ב' שזהו המעלה הראשונה מהשבעה מעלות. ונ"ל שפירושו כמו שעתיד הקב"ה לחדש גלגל חמה לעתיד כמ"ש ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים כך יחדש פניהם של צדיקים לעתיד:

לוקח ליטרא של בשר. שהמאכל בעצמו גמור ואינו צריך אלא תיקון כמה צער מגיע לו וכמה יגיע בתקונו ואיך צריך להחזיק טובה להש"י שעושה המאכל עצמו מה שא"א לאדם לעשות:

אלא שכר העומר. פי' ואין נותנים לו שכר אלא העומר שמקריבים ומניפים. ובקוה"ר הגי' ואין אתם מביאים לי העומר: