פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כז:ד

מה שהיה כבר הוא. תנחומא כאן סימן ט' בשלימות וכאן חסר:

שהקב"ה עתיד לחדש. עי' ריש פר' כ"ב ומכאן למדו ועי' בפירושי שם:

לפקוד עקרות. כמ"ש רני עקרה לא ילדה וגו' כי רבים בני שוממה וגו':

הבל נרדף מפני קין. שמאחר שאנו רואים שהרגו מן הסתם היה רודפו תמיד ואין זה פירושו על מ"ש תחלה תובע דמן של הנרדפין מן הרודפים שהרי מ"ש וישע ה' אל הבל היה על הרדיפות שעשה לו בחיים אך על שהרג אותו ותבע דמו סמך עצמו על המפורש בתורה שתבע דמו קול דמי אחיך וגו' ועתה ארור אתה וגו' נע ונד תהיה וגו':

שנאמר עדות ביהוסף. בתנחומא ובילקוט כאן הגירסא ביוסף שנאמר ויהי ה' את יוסף אך במדרש קהלת הגירסא כמו כאן מפסוק עדות ביהיוסף על שהוסף לו הקדוש ברוך הוא מאותיות שמו אות ה' לעדות שבחרו כמו אברהם:

שאול נרדף מפלשתים. כמ"ש במדרש שמואל עלפסוק ש"א ד' וירץ איש בנימין שחטף שאול הלוחות מיד גלית וברח ונרדף ממנו ולכך זכה למלוכה:

עז נרדף מפני נמר כבש וכו'. כמ"ש ישעיה י"א וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ (והגדי הוא העגל) ועגל וכפיר ומריא יחדיו (ועגל ומריא הוא שור) שלעתיד יגורו יחד ועתה נרדפים מהם והנה סדר הכתוב כאן שור כשב עז ובישעי' כבש עז שור ובמדרש כאן שור עז כבש ובתנחומא כאן חושב כסדר שלכאן: