פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כו:ט

מה כתיב אחר הענין. וכן הלשון בתנחומא כאן סימן ד' וענין הסמיכות איך שייכים זה לפרשה שאחר הענין שבריש סימן ד' אמר מה כתיב למעלה מן הענין וכמ"ש בסוף פרשה כ"ה נדרשות לפניהם ונדרשות לאחריהם ובא לפרש כאן מ"ש נדרשות לאחריהם שכמו שלמעלה מן הענין נדרש על שאול כך אחר הענין על שאול וכמ"ש בסוף הסימן:

גדול בה' דברים. דורש הגדול ה' גדול כך מצאתי וכל זה לכתחלה ובדיעבד אינו מעכב שהרי בבית שני היו כמה כה"ג שלא היו חכמים. והה' דברים הם המנוים אבות סוף פרק וי"ו שבע מדות ומ"ש כאן בשנים כולל זקנה ושיבה רק בנים חסר כאן ועי' עדיות פרק ב' משנה ט' ה' דברים כמו כאן:

בא וראה כשהניף. במדבר ח' פסוק כ"א וינף אהרן אותם שהניף אהרן כל הלוים ועי' במ"ר פר' י"ח סימן ד' ומש"ש:

בשנים. וכ"ה בתנחומא ובת"כ הגירסא במראה במקום בשנים ובילקוט שם הגירסא במדה:

נעשה ארוך. וכמ"ש חז"ל על אביי חזיוהו דאתרם רישי' כשנתמנה לראש וכמ"ש שמ"ר ריש פר' י"ח:

מי אמר לך שאתה יכול. שכבר כתוב שאמר דוד והיה הפלשתי הזה כאחד מהם וגו' ולמה כפל עוד ה' אשר הצילני וגו' ע"כ דרשו שמפסוק ראשון משמע שבוטח בגבורתו והראיה שכבר הכה הארי והדוב וא"כ עדיין אין ראיה שיכה את גלית הפלשתי שמזלו גדול שהרי פלשתים היו מושלים אז בישראל ועוד בעבור כלי המשחית שהיו בידו שאין ביד הארי ועל עצמו שריון ומגן ע"כ דורש ששאול שאל אותו מי אמר לך וזה ע"פ מדה ט' והשיב לו ה' אשר הצילני וגו' ועל זה השיב לו אם כך הוא לך וה' יהיה עמך:

אף בשרי ישכון לבטח. שנותן כח אלהי בבשרו בחייו בקומתו ובחוזק כחו ובמותו שלא ישלוט בו רמה כמ"ש ילקוט תהלים י"ו ב"ב כ"ג: