פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כג:ח

תנא הרואה חמה. הביא מאמר זה אגב פסוק ועתה לא ראו אור וס"ד בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם הרי שמדבר בטהרת השמים וזה הביא אגב פסוק ויראו וגו' וכעצם השמים לטוהר שדורש לקמן וכל זה הביא אגב תיבת כמעשה שכתוב בתיבת ויראו כמעשה לבנת הספיר וכל זה אגב תיבת כמעשה שכתוב כאן הרי ד' פעמים אגב ויתבונן הקורא בסידור דברי חז"ל ולא יתבלבל לאמר שהמאמרים זרים בלא שייכות כאן ולא זה לזה והמאמר הוא בירושלמי פרק הרואה על הברייתא הרואה חמה וכו' אומר עושה מעשה בראשית ובפסוקים הקודמים שם היסופר לו כי אדבר אם יאמר איש כי יבולע ודרשו אם רוצה לספר שבחו של הקב"ה יותר מדאי כי יבולע ורק צריך לשבח ולברך על מה שנהנה והיינו עתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם ופי' כשלא אור בהיר בשחקים מחמת עננים ורוח עברה ותטהרם לעננים ע"ז צריך לספר שבחו ולברכו וכן על כל הנאה שדומה לזה וכמו שתקנו חז"ל:

זה עד שלא נגאלו. המאמר במכילתא יתרו פסוק אנכי ותחלה אמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ואח"כ אמר וכעצם השמים לטוהר והשמים אינו לבן אלא ירוק ע"כ דורש ומכריע שמ"ש לבנת אינו מלשון לובן אלא מלשון לבנה של טיט שהשיגו בנבואתם איך הקב"ה כו' השתתף בצרת ישראל במצרים שהיו עושים לבנים ואוחזים בדפוס של הלבנים וכל הכלים השייכים לזה ואחר שנגאלו בטלה המראה זו מן השמים וזהו וכעצם השמים לטוהר שדחה הצרה מנגד עיניו אל מקום אוצרות הזעם עד שיגלו עוד הפעם אז פותח אוצרו ומוציא כלי זעמו וזהו מ"ש היכן היתה דרכה וכו' שם היתה נתונה:

אלא כמעשה. פי' שאם היה כתב לבנת היה מורה על הלבנה לבד ותיבת מעשה מורה על הדפוס שנעשה בו הלבנה כמעשה מורה על השייך לעשיית הלבנה. ומזה אנו למדים מ"ש כמעשה ארץ מצרים היינו המעשה עצמה והדומה למעשה והדומה לדומה. ותיבת ארגלייא פי' המ"ע בלשון יוני כל אומנות ופעולה:

היתה רשומה ברקיע. רומז שהגזירה העליונה החתומה נתנה למערכת השמים שישפיעו בארץ ואחר עבור הגזירה הרושם עובר והבן. וכמ"ש שמ"ר פר' א' סימן כ"ד כיון שהושלך משה ליאור אמרו כבר הושלך מושיען במים שעבר הרושם וכן כאן:

נקיין מן עננין. שייך לפי פשוטו ויתכן שהעננים משל על הרוגז והגזירות והפשט הוא משל על הדרש: