פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כג:יב

ועין נואף שמרה נשף. עי' כל זה במ"ר ריש פר' ט' באריכות ובתנחומא נשא סימן ד':

בנשף בערב יום. והנה אשה לקראתו שית זונה ששומרים לעשות בנשף להסתיר מעשיהם:

כל קטורין. ציור וצורה:

שיושב בסתרו של עולם. ודריש וסתר תחת כי חפץ להסתיר מעשיו פנים ישים יצייר בוולד פני הנואף לפרסמו:

הטוב לך כי תעשוק. וס"ד כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת העיני בשר לך אם כראות אנו שתראה איך יאמר על הקב"ה שהוא עושק את מי עושק ואיך עושק ע"כ דורש שעושק את בעל הנואפת והולד שזן ומפרנס את אשתו להוליד ממנה בנים והולד שנוצר מהבעל מקלקל אח"כ ומהפכו לצורך הנואף וממאס יגיע כפו שיגע תחלה בהולד כמ"ש ידיך עשוני ויכוננוני ועל עצת רשעים הנואפים הופעת שמצליחים במעשיהם ועושים פרי כרצונם. הרי שדבר על הקב"ה קשות ודברי תלאה ואח"כ מפייס ואומר העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה אלא שאחר שדיבר קשות אמרה לו רוה"ק איוב אתה מדבר קשות וצריך לפייס ולרצות את בוראך ולזה אמר העיני בשר לך זהו הפיוס. ע"פ מדה ט'. דברי שבח:

שעמד רבו על גנבתו. שנודע לו שגנבו שמצאו ברשות תלמידו ולא רצה לומר לו ולריב עמו אלא עשה רבו כלי מפואר מהביצה ותלאו בפניו שיבין התלמיד שנודע לרבו שגנבו ומתבייש בעצמו:

צור ילדך תשי. היל"ל אל שבראך או יצרך ע"כ דורש צור מלשון צייר כמ"ש על פסוק אין צור כאלהינו אין צייר וילדך דורש על הילד שלך שמצייר תשי מלשון חולשה שמחלישים ומקטינים דעת המצייר ולזה מרמז היו"ד זעירא: